מורי ורבי ידידי ורעי, הרב פרופסור פנחס
פלאי זכרונו לברכה, טרח ועבד על השוואת הטקסט המקראי במקור אל תרגומיו השונים.
והנה בפסוק הראשון של פרשת 'שופטים' הוא מצא כי כל התרגומים השמיטו את המילה "לך"
שלא נראתה להם חשובה. אך לנו, בקריאה פשוטה, נראה כי היא לבו ומרכזו של העניין.
התורה אומרת לנו – לפני שאתה בא לשפוט
ולדון אחרים, עשה את המשפט לך-עצמך. אדם אינו זכאי מוסרית לדון אחרים בטרם
יבחן את עצמו באותו נושא.
המדרש מספר לנו סיפור: "רבי
חנינא בן רבי אלעזר היה לו אילן בשדהו, שענפיו היו גולשים לעבר החלקה של השכן.
יום אחד הופיע אדם לפני בית דינו של רבי חנינא במקרה דומה וביקש שבית הדין
יפסוק שעל שכנו לקצץ את הענפים. שמע בית הדין את התביעה ודחה את פסק הדין ליום
המחרת. רטן התובע ואמר: "אתה ידוע כרב שאינו משהה את הפסיקה, ומדוע דוקא אותי
אתה משהה?" שתק רבי חנינא.
אך, מיד עם צאת הצדדים מבית המשפט שלח
רבי חנינא פועלים שיקצצו את ענפי העץ שלו עצמו - אף שהשכן שלו לא תבע ולא דרש
זאת ממנו.
כאשר חזרו הצדדים למחרת קבע רבי
חנינא שעל הנתבע לקצץ את ענפי העץ ! ערער הנתבע ואמר: "רבי, הרי גם לך
אילן שנופו נוטה". ענה הרבי: "צא וראה מה מצב האילן שלי ועשה בדיוק כפי
שהמצב אצלי".
למרות שהשכן של רבי חנינא לא התלונן, לא
ראה הרב את עצמו זכאי לפסוק כאשר אין הוא פוסק כך לגבי עצמו!
בהמשך אומר הכתוב: "צדק צדק
תרדוף", ושאלה מיידית היא: למה נשנתה המילה "צדק" פעמיים?
פירוש אחד מפרש כפי שכתבנו לעיל: צדק
לעצמך ואז גם צדק לאחרים. אבל הרבה יותר נראה הפירוש הבא:
כאשר שני צדדים באים לדון, כל אחד בטוח
שהצדק אתו. ואכן לכל אחד מבחינתו יש "צדק" בטענה. הקושי המוטל על השופט
הוא להכריע בין שתי טענות צודקות. דבר זה אינו בא ללא יגיעה והתעמקות בטענות
הצדדים ומניעיהם. לכן מצווה התורה 'תרדוף', אל תחסוך עמל וטורח !
אגב, אישית אני
מודה לא-ל שלא נאלצתי מימי לעסוק בשיפוט, כי אני מכיר בזאת שאני תמיד נוטה לצד
החלש. יש כאן סוגיה נוספת {שאין אני רואה
עצמי זכאי לדון בה}- והיא הנושא של משפט וצדק. הרי ברור וידוע שפשרה היא
תמיד אי-צדק. אשמח אם חברי וילדי יביעו דעתם בנושא סבוך זה.
לדעת כלתי – תמר [העוסקת במדרשי ואגדות
חז"ל] התורה באה לומר לדיינים ולשופטים שעליהם לשמש דוגמא להתנהגות מוסרית
[ומכאן לקח גם לנו].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה