בפרשת שופטים [פרק
כ פסוקים 18-20]
" יח שֹׁפְטִים
וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ;
וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם מִשְׁפַּט-צֶדֶק. יט
לֹא-תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא-תִקַּח שֹׁחַד--כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר
עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם.
כ צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף--לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר
ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ..."
כבר במבט ראשון
נראה שהתורה רצתה להדגיש לנו את ערך המשפט והצדק. היא פותחת בציווי למינוי שופטים
[אגב, השוטרים הם שליחי בית המשפט וחלק מהרשות השופטת] ומפרטת את הצורך במינוי
שופטים לכל שבט ובכל עיר [לשעריך].
התורה אינה מסתפקת
בציווי "ושפטו את העם משפט-צדק" אלא מוסיפה ומזהירה את השופט
"לא תטה משפט, לא תכיר פנים ולא תקח שוחד. ואם כל זה אינו מספיק בא סיכום
חריג "צדק צדק תרדוף".
למה פעמיים צדק? ולמה
לרדוף? ואיך רודפים? – הפרשנים מביאים עשרות הסברים. יש מי שאומר שהפניה היא דוקא
לעם, למתדיינים, שלא יסתפקו בסתם בית-דין של שלושה פשוטי עם אלא שיבחרו בית דין
מומחה. ויש המסביר שהנדון יקבל עליו את הדין ויראה בו צדק אף אם אינו שלם עם ההחלטה.
למה אומרים פרשנים אלה שהפניה היא אל המתדיינים ולא לשופטים – כי השופטים כבר
הוזהרו בפסוקים הקודמים. פירושים אלה, עם כל הכבוד, נראים "מודבקים".
אחד מגדולי החידות, רבי שמחה-בונים מפשיסחא, בהטפתו לחסידיו אמר "להיות רדיפת
הצדק גם היא בצדק". הסבר הטעון הסבר – כל אדם הפונה לבית המשפט בטוח בצדקתו,
ולעתים הוא עלול להיגרר למניפולציה. לכן התורה מזהירה, לא רק השופט, אלא גם אתה
המתדיין, חייב להיות שותף לעשיית הצדק.
הסבר יותר פשטני
מסתמך על הקבלה לפסוק "בקש שלום ורדפהו". אל תחסוך מאמצים להשיג את
השלום ולחפש את הצדק. חקור ודרוש היטב.
פירוש נאה אחר
מסמיך את זמן קריאת הפרשה לעונה בה היא נקראת סמוך לראש חודש אלול, בה האדם מישראל
מתכונן לימי הדין. ואומרת, נסה לדון את עצמך ומעשיך בצורה אוביקטיבית במידת הצדק
המוחלט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה