יסודות היהדות
התלמוד הבבלי [מכות דף כג' ע"ב] מתאר את יסודות הבית היהודי, מתחיל
ב-תרי"ג [613] מצוות, אך בהמשך מצמצם ומעמיד את הרשימה על 11יסודות, לפי
מזמור תהלים [ט'ו 1-5]:
"א מִזְמוֹר לְדָוִד: ה' מִי-יָגוּר
בְּאָהֳלֶךָ; מִי-יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ.
ב הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק; וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ.
ג לֹא-רָגַל עַל-לְשֹׁנוֹ--לֹא-עָשָׂה
לְרֵעֵהוּ רָעָה; וְחֶרְפָּה לֹא-נָשָׂא
עַל-קְרֹבוֹ.
ד נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס-- וְאֶת-יִראי ָה' יְכַבֵּד;
נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר.
ה כַּסְפּוֹ לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ-- וְשֹׁחַד עַל-נָקִי לֹא לָקָח:
עֹשֵׂה-אֵלֶּה-- לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם".
לאחר שלחכמי התלמוד נראה שרשימה זו אינה מצומצמת למדי, והעמידו אותה על
6, לפי נבואת ישעיהו [ל'ג 15]:
"טו הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים; מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת,
נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד, אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים, וְעֹצֵם עֵינָיו
מֵרְאוֹת בְּרָע. טז הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן..."
התלמוד ממשיך בתהליך ומצמצם ל 3, לפי נבואת מיכה [ו' 8]:
" ח הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה-טּוֹב;
וּמָה-ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ
לֶכֶת עִם-אֱ-לֹהֶיךָ..."
הנביא חבקוק מעמיד את עקרון העשייה היהודית על אחד [ב' 4]:
"ד הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא-יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ; וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ
יִחְיֶה..."
המילה "עופלה" משמעותה חוזק והשתלטות. והמושג
"באמונתו" הוא יושר. היושר בעשייה האנושית הוא שיביא חיים לאדם, וממילא האדם
חייב להתחזק ולא לרמוס את האחר.
התלמוד מוביל להכרה שהיהדות מבוססת על צדק חברתי ועל ניקיון כפיים ורואה
אותם כמצוות ה'.
אנו מביאים את הקטע הזה דוקא לקראת יום הכיפורים, שלכאורה כולו מוקדש
למצוות בין אדם לאלוהיו. היהדות מלמדת שקודם כל המצוות בין אדם לחברו הן הן יסודות
היהדות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה