בשבוע שעבר הקדשנו דיון מקיף לנושא
"מי פטור מחובת גיוס למלחמה", והתעכבנו על סעיף "הירא ורך
הלבב". השבוע ממשיכה התורה לעסוק שוב בדיני מלחמה - החל ב"אשת יפת תואר"
ועד לשמירת ההיגיינה במחנה ["כי יהיה בך איש אשר לא טהור... ויצא אל מחוץ למחנה"].
התורה מודעת לפריצת הסייגים בעת קרבות,
והיא אינה מכבידה ואינה נוקטת באיסור גורף אלא רק מציבה גדרים וסייגים. ואכן, כאשר
המנהיג-הממשיך יהושע יוצא למסע מלחמה הוא מקפיד להציב את "ארון הברית"
בראש המחנה.
ארשה לעצמי אנלוגיה לדורנו זה: לו ערכי
תורה ומוסר היו מובילים את מערכות המלחמה, האם היינו מגיעים למצב בו אנו שרויים?
[תשובתי האישית: לא נראה לי שהמנהיגים המובילים מודעים למערכת הערכים היהודית].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה