הפרשה שלנו מתחילה
בציווי להקמת מערכת משפטית : " יח שֹׁפְטִים
וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ..." [דברים ט'ז 18].
מיד עולות בזכרוננו
הקמות מערכת השיפוט האמורות בפרשות 'יתרו' 'ואתחנן'.
אז למה ההכפלה? ומה השוני?
ההסבר פשוט – כאן
נאמרו הדברים לקראת הכניסה לישראל.
והשוני: במדבר היתה
מנהיגות ריכוזית אחת – של משה, והוא נאלץ למנות לו עוזרים [אם כעצת יתרו
"נבול תיבול" או כדבריו "איכה אשא לבדי"].
עם הכניסה לישראל
והתנחלות השבטים על פני כל הארץ, פסקה האפשרות לשליטה מרכזית והוקמו בתי דין מקומיים
[בכל שעריך] ואזוריים [לשבטיכם] ובית דין עליון [במקום אשר יבחר ה'].
תמיכה לפרשנות זו
ניתנת להבנה מן המדרש [מנחות כט ע"ב] המספר על משה רבנו שהראהו הקב"ה את
רבי עקיבא דורש בתורה, ולא הצליח להבין מה הוא אומר. חש תסכול, עד ששמע את רבי
עקיבא עונה לשאלת תלמיד – מניין לך דברים אלה? ותשובתו "הלכה למשה
מסיני". נחה דעתו של משה [לא הבאתי ציטוט מדויק כי שם הדברים ארוכים
וכוללים נושאים נוספים אך אשתדל להסביר ולהבהיר:]
אנו משתייכים למגזר
הציונות הדתית, הנוהגת לפי הכלל שהותווה לנו במסכת אבות "תורה עם דרך ארץ",
שלפי הבנתנו היא שמירת תורה והלכה תוך השתלבות עם הישגי המדע והטכנולוגיה שהושגו
בדור שלנו.
לכן נזקק משה להקמת
מערכת משפט ומערכת הוראה [הכהנים-הלוויים] שתפקידם להורות לדור הנוכחי את היישום באותו
דור. המתווים לנו את הדרך בתקופה המודרנית היו רבי שמשון-רפאל הירש והראי"ה קוק
זצ"ל. לכן לא הבין משה את דברי רבי עקיבא, ולכן הגיע להבנה כאשר הסביר רבי
עקיבא כי יסוד דבריו הם בהלכה מסיני, החייבת פרשנות בכל דור לפי התנאים וההתפתחויות.
ולכן נזקק משה להקמת המערכות לפני מותו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה