הפעם אני ביודעין פרובוקטיבי, כי אני מאמין שהוראות התורה הן נצחיות
ומכוונות גם לזמננו. נאמר בפרשה [דברים כ'ח 43-44]:
"מג הַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ יַעֲלֶה עָלֶיךָ מַעְלָה מָּעְלָה; וְאַתָּה
תֵרֵד מַטָּה מָּטָּה. מד הוּא יַלְוְךָ וְאַתָּה
לֹא תַלְוֶנּוּ; הוּא יִהְיֶה לְרֹאשׁ וְאַתָּה תִּהְיֶה לְזָנָב".
אבקש להזכיר, התורה מבחינה בין שני סוגי גרים: גר-צדק, וגר-תושב.
גר-צדק הוא נוכרי שהתגייר והיה ליהודי, ומרגע זה הוא יהודי לכל דבר,
וההלכה אף אוסרת להזכיר שהוא גר [הרמב"ם בתשובתו לעובדיה הגר אומר שבתפילה
יאמר "א-לוהי אבותי... אברהם יצחק ויעקב"].
גר-תושב הוא נוכרי הגר בארץ וקיבל עליו את חוקי היסוד [שבע מצוות בני-נח,
הסברתי בהרחבה בפרשת 'בראשית']. הוא אינו יהודי, אך יש לו כל זכויות האזרח. עם זאת
כאן התורה מזהירה שעלינו לשמור על מהות היהדות, ואם נאפשר לו שותפות בשלטון
['מדינת כל אזרחיה'] אנו עתידים לאבד את הארץ.
אני מצפה לתשובות זועמות, תוך שמירה על הכללים: א. אין לגעת בטקסט
המקודש. ב. לכל קורא הזכות לדעה משלו ואין לפסול דעה נוגדת, אלא לנסות לשכנע תוך
כבוד הדדי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה