מקובל עלינו כי התורה אינה ספר הסטוריה או פיזיקה, וכאשר היא
מתארת מהלך או אירוע, אין היא מעוניינת במתן פרטים מלאים או מדויקים.
התורה היא ספר הבא להורות לנו אורח חיים, ללמד אותנו מה
לעשות וממה להמנע.
תיאור בריאת העולם והאדם והאירועים הראשונים תכליתם לתת לנו
את יסודות ההתנהגות.
מאז ועד היום ניצבת בפני האנושות תהיה על כללי היסוד של
אתיקה ומוסר.
הניסיונות של קביעת כללים לפי השכל האנושי הביאו לגישות
מרובות ונוגדות.
נציג כדוגמא: אכילת בעלי-חיים. יש הטוענים כי בעלי חיים גם
הם אוכלים וטורפים אף את בני מינם, ויש הטוענים כי אין לאדם זכות הריגה והופכים
לצמחונים.
פרשת בראשית מתארת את יצירת העולם בידי הא-ל אשר קבע הוראות
ברורות: "רדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ".
עם זאת נטילת חיים של אדם אחר הוא פשע חמור ואיסור החלטי.
מיד לאחר הבריאה ניתנו
לכל בני האדם "שבע מצוות בני נח" הקובעות כללי מוסר, הנהגת המותר ואסור והכרת
הטוב והרע.
שבע המצוות הן (לפי מסכת סנהדרין דף נו):
1
איסור עבודה זרה – הכרה בא-ל
2
איסור גילוי עריות – הכרה בקדושת התא המשפחתי
3
איסור שפיכות דמים – על רצח אין כפרה
(קדושת החיים)
4
איסור
ברכת ה' – לשון נקייה לאיסור קללות וגידופים כלפי מעלה,
והכרה בקיומן של אמונות הדתות
5
איסור גזל – קדושת הקניין הפרטי
6
חוק ומשפט – הצורך לחיות במערכת חוקים תקינה
(מניעת אנרכיה)
7
איסור אכילת אבר מן החי – צער בעלי חיים, קדושת החיים גם
בחיות.
לאחר
שמצוות אלו הקנו יסוד אוניברסלי לאנושות כולה, חלפו עוד עשרה דורות עד לבנייתן של
חובות ומצוות נוספות הבאות לזכך ולטהר – אך הן ניתנו רק לעם סגולה, לצאצאי אברהם
אבינו אשר הגיע להכרת האל ומהותו. אבל זו כבר הפרשה הבאה.
כללי מוסר המעוצבים על ידי האדם אין בהם יציבות והם משתנים
עם כל גל חברתי. רק צו א-לוהי הוא יציב.
חס וחלילה מלהעלות על הדעת שמילה אחת או אות אחת אינם
מדויקים ואינם במקומם. אך עלינו להבין "מה ה' א-לוהיך דורש מעימך".
דורשי צפונות המעמיקים בחקר – לבטח יש להם הרבה מה לאמר ב"מעשה בראשית"
כמו גם ב"מעשה מרכבה", אך לא הוטל עלינו להעמיק חקר- צפונות, כי אם
לעסוק בדברי תורה, לנסות להבין ולהשיג את הנדרש מאתנו. הלוואי ונזכה לכך בלבב
שלם.
אם כבר דיברנו על
העמים, אזכיר דבר נוסף – "מפני חטאינו גלינו מארצנו" ובעת הגלות הושמו
דגשים על הנהגות מסוימות ונטשטשו הנהגות אחרות. מו"ר הרב עדין אבן-ישראל
[שטינזלץ] שליט"א, טרח והקים "סנהדרין" בירושלים,
ובין הנושאים הראשונים הוא עוסק ביחס ל"גר-תושב", כלומר נכרי הגר
בארץ-ישראל ושומר על מצוות-בני-נח [כפי שהיה כאן בימי ממלכת ישראל].
הרמב"ם [הלכות
מלכים פ"ח ה"י] פוסק "ציווה משה רבנו מפי הגבורה לכוף את כל באי
העולם לקבל מצוות שנצטוו בני נח". גם בזמן הזה שאין יד ישראל תקיפה עדיין
מוטלת חובה לעשות זאת על כל מי שיש לו אפשרות להשפיע על גויים בדרכי נעם. גם
הגויים צריכים לדעת את האמת, שיש בורא לעולם ושצריך לנהוג בצדק וביושר כלפי כל נברא,
ושלא די במוסר האנושי אלא היסוד הוא להאמין שזה ציווי הבורא המשגיח על העולם [לפי 'שערי הלכה' מנהג יו'ד סימן כ']
ומשלי
אוסיף – יש לנוכרי זכויות מלאות כל עוד
הוא שומר על כולן ואינו מפר את הרביעית – כאשר הוא שואף להחריב את דת ישראל ועם
ישראל – שאז לא נותרות לו כל זכויות.
ובמהרה בימינו תשוב ציון על מכונה, וישראל ויהודה ישכנו לבטח
! ומציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים לכל באי עולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה