הרהורים בעקבות
שיחותיהם של האחות נחמה אדלשטיין והרב מוטי אלון לפרשת "תולדות", בשבת
עיון של 'בני-ברית'.
מה עמקו מחשבות קדמונים אשר קבעו
ב"חדר" להתחיל את לימוד התורה בספר "ויקרא". לא מפני שספר זה
קל להבנה לתינוקות של בית-רבן, אלא משום הבגרות וההבנה הנדרשים לקליטת המסרים של
חומש "בראשית".
אכן, לימוד פרשת השבוע בגיל המבוגר
מאפשר לנו להעמיק ולנסות להבין את כוונת הכתוב.
ריטואל בחומש "בראשית" מעמיד
אותנו על כך שאמהות האומה – שרה, רבקה ורחל – סבלו מהפגע הנורא של עקרות [דומה שהפוריות של לאה באה על מנת
להדגיש ולהבליט פגע זה] ורק לאחר תפילה זכו לפרי-בטן.
על אברהם ושרה נאמר [בראשית טז 1-6]: "ושרי אשת אברם לא ילדה
לו, ולה שפחה מצרית ושמה הגר. ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני ה' מלדת, בא נא אל
שפחתי אולי אבנה ממנה. וישמע אברם לקול שרי. ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית
שפחתה, מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען, ותתן אותה לאברם אישה לו לאשה. ויבוא אל
הגר ותהר, ותרא כי הרתה, ותקל גבירתה בעיניה. ותאמר שרה אל אברם חמסי עליך, אנכי
נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה, ואקל בעינה –
ישפוט ה' ביני וביניך. ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך, ותעניה
שרי ותברח מפניה…"
[בראשית יז 15-16]: "ויאמר א-לוהים
אל אברהם –שרי אשתך לא תקרא את
שמה שרי כי שרה שמה. וברכתי אותה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה".
כאשר אומרת שרי לאברם "חמסי
עליך" היא מתכוונת כי אברם יתפלל עבורה שתיפקד בבן, ואכן נראה כי פנייתה
הועילה.
[בראשית כה 21]: "ויעתר יצחק
לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו".
כאן היתה תפילה של שניהם, יצחק לנוכח
אשתו, תפילה משותפת – אבל ה'
נעתר לו [לא לה] בשל זכויותיו הרבות.
[בראשית ל 1-3]: "ותרא רחל כי
לא ילדה ליעקב, ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב – הבה לי בנים, ואם אין מתה אנכי. ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת א-לוהים
אנכי אשר מנע ממך פרי בטן …"
הדיאלוג תמוה מאד – מה טענתה של רחל? הרי יעקב הוכיח שהוא פורה [עם כל ילדיו מלאה] והפסוקים
חוזרים 4 פעמים על ציון העובדה שיעקב אוהב את רחל. אז מה דרישתה "הבה לי בנים"
ואיומה "ואם אין מתה אנכי". ותשובתו של הבעל האוהב תמוהה עוד יותר.
במקום להרגיע ולנחם את האומללה העקרה הוא נוזף בה וכועס עליה.
יש להבין כי דרישתה אליו היתה 'התפלל
למעני' – כפי שעשה יצחק אביך, והוא
הזכיר לה כי שם גם האם וגם האב התפללו.
מכאן גם מחשבה לדורות: "ברכת
הצדיק" אינה מועילה ויוצרת אלא היא באה לעורר את האדם להתפלל בעצמו על צרתו, כאשר
הצדיק מתפלל עמו.
אכן זה מה שהיה בהמשך [בראשית ל 22]
"ויזכור אלוהים את רחל וישמע אליה אלוהים ויפתח את רחמה". נשים
לב שכאן האל נעתר אליה ולתפילתה, כי אחר שיעקב השיב לה בצורה שהשיב, היא
התפללה [ותפילותיה הועילו וגם התפילות בעתיד לגורל בניה].
מהאמור בקטעים לעיל אנו יכולים ללמוד כי
לעקרות הנוראה יש מענה הטמון בתפילה מלב שלם. ומעשה אבות [ואמהות] סימן
לבנים[ולבנות].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה