חיי
שרה רבקה ואליעזר2
אברהם
אבינו, כאשר הוא מבקש אשה לבנו יצחק, נותן הוראה לעבדו [לפי המדרש המנכ"ל שלו
– אליעזר]: "ואשביעך... אשר לא תיקח אשה לבני מבנות
הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו, כי אל ארצי ואל מולדתי תלך"...
רבים
הציגו את השאלה: הרי גם אלה וגם אלה עובדי עבודה זרה הם, ומדוע הסלידה העמוקה הזו
מן הכנענים?
התשובה
ההגיונית ביותר [לטעמי] היא של רבי אברהם סוכצ'ובר [בעל ספר "אבני נזר"]:
הכנענים לבד מהיותם עובדי אלילים היו גם מושחתים במידות, - דעות מסולפות אינן
עוברות בירושה, אך מי שגדל בבית מושחת יש הרבה סיכויים שיגדל לשחיתות.
דעה
דומה מביא גדול הפרשנים – רש"י – בפירושו לפרשת נח [בראשית יא 26] כאשר הוא מציג
את השאלה: מדוע לא השמיד הא-ל את בני דור הפלגה כפי שהשמיד את בני דור-המבול?
והתשובה: אנשי דור הפלגה חיו באחווה ורעות ביניהם ["ותהי כל הארץ שפה אחת
ודברים אחדים"] לעומת "ותמלא הארץ חמס" של בני דור
המבול, שהתכונה הבולטת ביותר אצלם היא
השחיתות המינית, כאשר "לקחו להם נשים מכל אשר מצאו". ואילו אצל רבקה
מדגיש הפסוק "ואיש לא ידעה" [כנראה בהתרסה מול המציאות בכנען].
כאשר
אנו זוכרים כי החומש אינו ספר לימוד הסטוריה ואף לא מיתולוגיה וכל סיפור המובא בו
תכליתו ללמדנו הנהגה ואורח חיים - ראוי שנלמד מכאן כי אדם חייב לעמול על טיפוח
מידותיו ומוסרו. אנשי דור הפלגה ניצלו ממוות בשל מידותיהם ואחדותם וגם להתחבר עם
אנשי מוסר ולהתרחק ממושחתים !
אחת
התמיהות על המעשה הזה - הסימן של עבד אברהם ]כנראה אליעזר[.
הגמלים
שותים בכמויות, "וגם לגמלך אשקה" - הנערה היתה אמורה לרדת אל הבאר עשרות
פעמים. ועוד משהו, העבד אמור לעמוד בחיבוק ידיים ולהסתכל איך היא מתאמצת? לדעתי זו
שאלה של ניקוד – וגם לגמליך ]קמץ תחת הגימל, נהגי הגמלים[.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה