נכתב בפרשה: "והיה בראותו כי
אין הנער ומת" [בראשית מ'ד 31]. טוען יהודה כי האב יעקב, אם יעבור צרה נוספת
עם בן הזקונים שנותר לו מרעיתו האהובה רחל, עלול למות מכך.
אומר על כך הרב רבי מנדלי מקוצק:
"מכאן שגדול צערו של אב על בנו – יותר מצערם של עשרה בנים על אביהם, שהרי לא
אמר יהודה: "והיה כראות עשרת בני בנימין כי אין אביהם - ומתו".
"וישבת בארץ גושן והיית קרוב
אלי, אתה ובניך ובני בניך" [בראשית מ'ה 10].
אומר רבי מאיר מפרמישלאן:
למד יוסף הצדיק לקח מאברהם סבא-רבא עליו
השלום, שכל זמן שהיה לוט בן-אחיו הולך עמו – "לא נשא אותם הארץ לשבת יחדיו, ויהי
ריב בין רועי מקנה אברהם ובין רועי מקנה לוט". לכן אומר יוסף: "וישבת
בארץ גושן", והיית קרוב אלי. כי אם תשב יחד אתי, אתה ובניך ובני-בניך, מי
יודע מתי יפרוץ בינינו הריב. אז כדי שתהיה קרוב, הכבד ושב בארץ גושן.
וכך כתב רבי יהודה חסיד בצוואתו [סימן
לד] : "אחים נשואים לא ידורו בעיר אחת"
[אם כי אולי הכוונה ששתי הגיסות לא
תהיינה סמוכות זו לזו].
[לפי דעת גיסי היקר,
מדברי ר' יהודה החסיד דוקא משתמע ההפך].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה