וישלח - חלקת השדה
מסופר בפרשתנו [בראשית לג 18-20]: "וַיִּחַן אֶת-פְּנֵי הָעִיר. יט וַיִּקֶן אֶת-חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה-שָׁם אָהֳלוֹ
מִיַּד בְּנֵי-חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם--בְּמֵאָה קְשִׂיטָה. כוַיַּצֶּב-שָׁם מִזְבֵּחַ; וַיִּקְרָא-לוֹ--אֵל אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
הבה נסכם לעצמנו את אשר אנו קוראים. יעקב הבא מפדן-ארם לאחר צאתו בשלום
מצבא עשיו אחיו, מגיע לשכם, חונה מחוץ לעיר הסמוכה "שלם עיר שכם" מחוץ
לחומות ["פני העיר"] וקונה את חלקת השדה מבני מלך העיר שכם [השולטים על
כל הסביבה].
כמובן, אירוע זה מעלה מיד בזכרון את קנית שדה-מכפלה בחברון על ידי אברהם,
ושניהם שימשו לקבורה.
אך מדוע קנה יעקב את הנחלה? הוא חנה בשכם סך הכל ששה חודשים, ומיד המשיך
במסעו לבית הוריו.
הוא זכר את תורת סבו הגדול, אשר קנה את השדה כצעד ראשון להגשמת ההבטחה
"לך אתננה ולזרעך" !
בפסוקים המסיימים את ספר יהושע [כד 32] קיבל המקום את יעודו: "לב וְאֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר-הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל
מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת
בְּנֵי-חֲמוֹר אֲבִי-שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה; וַיִּהְיוּ לִבְנֵי-יוֹסֵף לְנַחֲלָה. לג וְאֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן מֵת; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּגִבְעַת
פִּנְחָס בְּנוֹ אֲשֶׁר נִתַּן-לוֹ בְּהַר אֶפְרָיִם."
נשים לב למטבע
שמודגש שמו [קשיטה] והוא מופיע רק מעט בתנ"ך. כנראה מטבע ששימש בעיקר לקישוט.
יעקב
מצא לנכון לוותר עליו כדי לקבל בעלות בארץ.
מדרש בראשית רבה [ע'ט יט] מביא מדרש בשם ר' יודה בר-סימון [המאה הרביעית]
"זה אחד מ-ג' מקומות שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל ולומר גזולים
הם בידכם, ואלו הן: מערת המכפלה, ובית המקדש וקבורתו של יוסף.
מעניין שמהגרי-העבודה שנהרו לישראל מהמדינות השכנות עם פיתוחה על ידי
התנועה הציונית, וכאן עודדו אותם שלטונות המנדט הבריטי להתארגן ולדרוש זכויות
[במסגרת מדיניות 'הפרד ומשול'] וכיום הם מכנים עצמם 'אומה פלסטינית', מרכזים את עיקר
המהומות סביב שלושה אתרים אלה.
אנו המאמינים ש'סוף האמת לנצח' ו'אמת מארץ תצמח' ומצפים לגאולה שלמה, שומה
עלינו לזכור כי 'גאולה תתנו לארץ'. לא לחכות לחסדי שמים אלא לפעול ולהפעיל והגאולה
קרובה לבוא, אכי"ר.
אני חש מחויבות למדע בו אני עוסק בימים אלה, 'גיאוגרפיה הסטורית'. היכן
היא אותה 'שלם עיר שכם'? מסתבר שהיו בארץ מספר ערים בשם "שלם", מהן
מוכרת לנו היטב "עיר שלם" ["אורו-שלימום"] באגרות תל-ל-עמארנה
המצריות, אותה עשה דוד לבירת ישראל. אותה שלם-עיר-שכם משמד שמה בסולם [היא שונם]
השוכנת ליד מעיינות הבידאן השופעים, ממש סמוך לשכם [היא נאבלוס, שיבוש שמה של ניאה
פוליס, העיר החדשה, ביוונית] על אם הדרך למעברות הירדן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה