(ח) יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ: [בראשית מט
8]
בברכת
יעקב לבניו הוא מכיר ביהודה כמנהיג
ומצביא, אך אינו מעניק את ההנהגה לו אלא מכיר בכך שאחיו הם המכירים בכושרו
וסמכותו. הוא אומר "יודוך אחיך" כלומר אחיך מודים ומכירים בך. במקרא
יהודה אינו מוצג באור כל כך חיובי. נשא אשה מבנות כנען, קיים יחסים עם כלתו וכדומה,
אז מדוע זכה הוא לגדולה?
תכונה
הנדרשת ממנהיג היא אחריות וערבות הדדית, נכונות להקרבה עצמית למען האחר ולמען
כולם. תכונה זו מדגיש יעקב במעשהו של יהודה בעמק דותן כאשר הציל את יוסף מאחיו
המתנכלים להמיתו. אומר יעקב "מטרף בני עלית". ויותר מכך, כאשר פנה אל
המשנה למלך מצרים והציע עצמו בתור עבד כדי להציל את בנימין. לכן ניתנה ליהודה
המלוכה וכל צאצאי האומה נקראו בשמו, "יהודים". צורה זו של הנהגה מצאה גם
ביטוי בהלכה: "לא תעמוד על דם רעך".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה