לאחר שאברם שילח את השפחה הגר ובנה ישמעאל, כי שרה חששה להשפעתו הרעה על בנה
יצחק, ומקובל על פרשני המקרא שהוא יצר בכך נתק בין האחים מאב, אנו קוראים כי לאחר
העקדה פנה יצחק והתיישב בארץ גרר ליד באר לחי רואי – משכנו של ישמעאל.
יתר על כן, כאשר מת אברהם כותב המקרא [בראשית כה 9-11]:
" ט וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו
אֶל-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה: אֶל-שְׂדֵה עֶפְרֹן
בֶּן-צֹחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מַמְרֵא.
י הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר-קָנָה אַבְרָהָם מֵאֵת בְּנֵי-חֵת--שָׁמָּה קֻבַּר אַבְרָהָם
וְשָׂרָה אִשְׁתּוֹ. יא וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת
אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ; וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם-בְּאֵר לַחַי
רֹאִי
מנוסח זה אנו יכולים לראות יחסי אחווה ביניהם.
יחסי יעקב ועשיו
אמנם חז"ל במדרשים טורחים
רבות להציג את עשיו כרשע ורוצח, אך אנו לא ניכנס כאן לסיבה לכך, ונראה מה אנו
יכולים לקרוא בכתובים. פגישת עשיו ויעקב עם שובו של יעקב לארץ האבות מתוארת
[בראשית לג 4-5]:
" ד וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו
וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ. ה וַיִּשָּׂא
אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-הַנָּשִׁים וְאֶת-הַיְלָדִים וַיֹּאמֶר, מִי-אֵלֶּה לָּךְ;
וַיֹּאמַר--הַיְלָדִים אֲשֶׁר-חָנַן אֱלֹהִים אֶת-עַבְדֶּךָ..."
וזאת לאחר שהפרידה ביניהם לא היתה חלקה, כמתואר [בראשית כז 30-42]:
" וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ. לא וַיַּעַשׂ גַּם-הוּא מַטְעַמִּים וַיָּבֵא לְאָבִיו;
וַיֹּאמֶר לְאָבִיו, יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ--בַּעֲבֻר תְּבָרְכַנִּי
נַפְשֶׁךָ. לב וַיֹּאמֶר לוֹ יִצְחָק אָבִיו,
מִי-אָתָּה; וַיֹּאמֶר אֲנִי בִּנְךָ בְכֹרְךָ עֵשָׂו. לג וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד-מְאֹד
וַיֹּאמֶר מִי-אֵפוֹא הוּא הַצָּד-צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא
וָאֲבָרְכֵהוּ גַּם-בָּרוּךְ יִהְיֶה. לד כִּשְׁמֹעַ
עֵשָׂו אֶת-דִּבְרֵי אָבִיו וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד-מְאֹד; וַיֹּאמֶר
לְאָבִיו, בָּרְכֵנִי גַם-אָנִי אָבִי. לה
וַיֹּאמֶר, בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ. לו וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב, וַיַּעְקְבֵנִי
זֶה פַעֲמַיִם--אֶת-בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי; וַיֹּאמַר,
הֲלֹא-אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה. לז וַיַּעַן
יִצְחָק וַיֹּאמֶר לְעֵשָׂו, הֵן גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ וְאֶת-כָּל-אֶחָיו נָתַתִּי
לוֹ לַעֲבָדִים וְדָגָן וְתִירֹשׁ סְמַכְתִּיו; וּלְכָה אֵפוֹא מָה אֶעֱשֶׂה בְּנִי. לח וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-אָבִיו, הַבְרָכָה אַחַת
הִוא-לְךָ אָבִי--בָּרְכֵנִי גַם-אָנִי אָבִי; וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ. לט וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ
וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל. מ וְעַל-חַרְבְּךָ
תִחְיֶה וְאֶת-אָחִיךָ תַּעֲבֹד; וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל
צַוָּארֶךָ. מא וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת-יַעֲקֹב
עַל-הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ אָבִיו; ...מב וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת-דִּבְרֵי עֵשָׂו
בְּנָהּ הַגָּדֹל; וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן..."
כאן מתואר עשיו כבן מסור ומכבד אביו. רק רבקה היא הדואגת לסכסך ביניהם. נחזור
לאשר היה לאחר פגישת האחים [בראשית ל'ו]:
" יד יַעֲבָר-נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי
עַבְדּוֹ; וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר-לְפָנַי וּלְרֶגֶל
הַיְלָדִים עַד אֲשֶׁר-אָבֹא אֶל-אֲדֹנִי, שֵׂעִירָה. טו וַיֹּאמֶר עֵשָׂו--אַצִּיגָה-נָּא עִמְּךָ מִן-הָעָם
אֲשֶׁר אִתִּי; וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה אֶמְצָא-חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי. טז וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ,
שֵׂעִירָה. יז וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן
לוֹ בָּיִת; וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת, עַל-כֵּן קָרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם סֻכּוֹת...."
לפי המתואר עשיו הציע ליעקב חסות ואף חיל משמר, ויעקב אמר שיחבור אליו
שעירה, אך חנה בדרך והקים לכבודתו מחנה ארעי – סוכות. ולבסוף כאשר מת אביהם [לה 28]:
" כח וַיִּהְיוּ יְמֵי יִצְחָק--מְאַת
שָׁנָה וּשְׁמֹנִים שָׁנָה. כט וַיִּגְוַע
יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ
עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו..."
האחים נפגשו לקבורת אביהם, ולא מוזכר כל סכסוך.
חז"ל לומדים רבות מדרכי התנהגותו של יעקב, איך לנהוג בהכנות למלחמה
ובעת שלום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה