הספר עוסק בשני נושאים:
א. הקמתו של עם ישראל – מבית אב לעם שהוא אומה, וכפי ההגדרה "אין
ישראל אומה אלא בתורותיה" [רב סעדיה גאון "ספר האמונות והדעות"
מאמר שלישי].
ב. המשכן – מקום הקשר המתמיד של העם וא-לוהיו. מיסוד הדת תוך עיגונה
בטכסים, סדרי פולחן ובהיררכיות – המשכן מקבע את מערכת הקרבה הראויה בין הא-ל לאדם ובכך מגבשת את אפיה של הדת שלנו.
התורה צפתה חששות הנובעות מעצם ההתקבעות. א. של דחפים אנושיים המסוגלים
לגבש סטיה בלתי נשלטת, כמו מעשה העגל. ב.
של הממסד הדתי ההופך את האדם לכלי שרת, ראה מעשי חפני ופנחס. לכן כה הרבתה בפרטים
והגבלות וחזרה תכופה על "כאשר ציווה ה' את משה" [מגבלות הנובעות מהגברת
המתח האנושי [הקרבת "אש זרה"] או מפיזור מקומות הפולחן
["הבמות"].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה