יום ראשון, 9 באפריל 2017

מבוא לחומש בראשית

ספר בראשית הוא הקשה מכל החומשים להבנה מעמיקה, דוקא בשל צורתו הסיפורית.
נבין – התורה אינה ספר הסטוריה ולא גיאוגרפיה, אף שאנו יכולים וצריכים ללמוד ממנה הרבה בנושאים אלה [אני אומר זאת כמי שעוסק לאחרונה בגיאוגרפיה-הסטורית] התורה היא ספר הדרכה לחיים, כיצד לנהוג, מה מקומנו בעולם וכו'.
הפרשה הקשה ביותר להבנה מעמיקה היא פרשת בראשית [אף שכתבנו קבצים על קטעים מתוכה, שהיה נראה לנו כי הצלחנו להבין משהו מהם].
כבר חז"ל אמרו ששני נושאים הקשים ביותר להבנה ולקליטה בשכל האנושי הם "ספר יצירה" [מעשי בראשית] ומעשה מרכבה [ההתגלות], ואף קבעו שאין ללמדם בקבוצה אלא רק ל"יחיד ומבין מדעתו". תורת הקבלה עוסקת בכך הרבה. מקובלת שיטתו של הרמב"ם – שפרשת בראשית היא "משל", כלומר שאין לקבל מילים כפשוטן. יש האומרים שגם "פרשת העקדה" ו"ברית בין הבתרים" הן משל, כלומר חזון מתורת הסוד, ויכול לפענחם רק מי שיש בידו המפתחות. המשך הפרשיות הן בגדר "מעשי אבות סימן לבנים", וננסה במידת היכולת לפענחן במקומן. חז"ל ובעקבותיהם הפרשנים כותבים רבות על לימודם מהמעשה של 'עבד אברהם' שיצא לחפש אשה לבן-אדונו, ומביאים את דרכי ההנהגה אשר למדו מתוכם, "יפה שיחתם של עבדי אבות מתורתם של בנים".
המסופר על האבות מיועד להדריך אותנו בדרך ההנהגה וההתייחסות לתרבות העולם סביבנו - זה ה"מתקדם והנאור". לא נלאה את הקוראים בפרטים. כל אחד ואחת אמור לשאול את עצמו, מה התורה רצתה שאלמד מסיפור זה המובא לפני. ניסיתי מתוך הרעיונות "לטפל" ביחסי יצחק-ישמעאל ויעקב-עשיו, כדי להדגים את השיטה.   
בספר בראשית נגלה האל לאנשים בעיקר בחלום, ביניהם גם למלכי הגויים [פרעה ואבימלך] ולאבות ונשותיהם.
כאשר מדובר בחזון – נבואה על העתיד היא רק בחלום, כמו בברית בין הבתרים, בחלום יעקב, בחלומות יוסף וחלומות פרעה.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה