[הנושא סבוך
ומורכב, אינני עוסק בכל ההסתעפויות והתיאוריות שלו, רק בתחום שלנו, של עם ישראל]
האדם, האינדיבידואל, אינו סגור וחתום, הוא חלק מחברה אנושית, מישות
הכוללת אותו. ישות זו היא האומה. ישות זו מחברת אליה את הפרטים שבתחומה, ובכך היא
מעניקה לו מעין חיי נצח. כי רוחו תמשיך להתקיים בה גם לאחר שהוא יעבור מן העולם,
וכך הוא אינו מוגבל וסופי.
הגדרה זו מטרתה פוליטית ברורה, כי בכך היא גורמת לפרטים לצאת לפעולה
למענה ואף להקריב עצמם, כי הם רואים עצמם חלק ממנה. גישה אחרת היא של תומס הובס
1580-1679, תשתיתה של אומה הוא בבחירתם החופשית
של פרטים להתאגד ולמנות שליט לצרכי בטחון והגנה. ללא התאגדות זו היה נוצר
מצב של מלחמה תמידית של הכל בכל.
ברור לי שלא כולם יסכימו עם הכללות אלו זו אך את אלה מצאתי כתובות – אצל
יוהאן גוטליב פיכטה 1762-1814, הוגה דעות בחצרו של מלך פרוסיה, ונראה לי שהן די
מקובלות על רבים. תפיסות אלו אינן בהכרח נוגדות, ויכולות להיות משלימות אחת את
השניה.
לעומתן באה הגישה המקראית, המציגה את התגבשות עם ישראל בשלבים, שגם היא
אינה בהכרח נוגדת, אך מתייחסת ספציפית אלינו.
שלב ראשון הוא בירידה מצרימה של בית-אב, כלומר קרבת דם. ועד היום, לפי אותה תפיסה,
מי שנולד לאם יהודיה הוא יהודי ואין ביכולתו לשנות זאת. כי אדם אינו יכול לשנות את
מהותו, את הגנטיקה שלו [יש בחז"ל המקדימים ורואים את ראשיתו של שלב זה כבר
ביציאתו של אברם מאור כשדים, ויש הרואים את הצעד הראשון בברית בין הבתרים].
בשלב שני תוך השהייה במצרים והיציאה ממנה – נוספו לגרעין היסודי רבים [שמות י'ב
38]: ".. לח וְגַם-עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם..."
גיבשה אותם תרבות משותפת, ובמקרה שלנו, היחיד במינו, אומה שהיא גם דת
["מעמד הר סיני"]. תוך כדי הנדודים במדבר נוצרה זהות ותחושת שייכות שגם משה
והעם קיבלו אותם כחלק מעם ישראל. העיקרון המשפחתי נשמר, והיה תקף אך לא מגביל.
השלב השלישי – תחום המחיה. היסוד
הגיאוגרפי בא עם התנחלות ישראל בארצו. זהות זו נשמרה גם כאשר גלה העם מארצו, בשל
תרבות-הדת המשותפת ["יותר מששמרו ישראל את השבת – שמרה השבת עליהם"] וכן
בשל השמירה על הקהילה ומוסדותיה.
היסוד הדתי אפשר גם הצטרפות לעם על ידי קבלת תרבותו – "גיור". ליסוד
זה משמעות רבה, כי הוא מאפשר ניתוק מושג "העם" מן ההיבט הגזעי. יסוד זה
נוצל על ידי שלטונות מדינת ישראל החדשה, כאשר הוסיפו להגדרת "מיהו
יהודי" [חוק השבות] תוספת: שנולד ליהודי ו"אינו בן דת אחרת" [אם כי
אנו חושבים שהיה צריך להיות כתוב "או שנתגייר כהלכה"]. בכך אני רואה נסיון
לגיבוש זהות לאומית למדינת ישראל החדשה.
שלמי תודה
לגיסי-יקירי פרופ' חנניה גלובמן שאת הערותיו-הארותיו שילבתי בכתוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה