כאשר קוראים את הפרשה, עולות כמה
תמיהות, רק עיון מעמיק נותן להן הסבר. הבה נראה:
בלק מלך מואב שולח שליחים אל בלעם. עונה
להם בלעם [פרק כ'ב פסוקים 8-12]: "ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשיבותי
אתכם דבר כאשר ידבר ה' אלי...
ויאמר
א-לוהים אל בלעם לא תלך עמהם, לא תאור את העם כי ברוך הוא..."
שולח בלק משלחת שניה, ובלעם אומר להם
[כ'ב 19-20]: "ויבוא א-לוהים אל בלעם לילה ויאמר לו: אם לקרוא לך באו
האנשים – קום לך איתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה".
לכאורה קיבל בלעם רשות מפורשת ללכת, אבל
בפסוקים הבאים [22-21] נאמר "ויקם בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו וילך עם שרי
מואב. ויחר אף ה' כי הולך הוא ויתיצב מלאך ה' בדרך לשטן לו.."
למה ומדוע? הרי הוא קיבל רשות מפורשת.
התבוננות נוספת בכתוב מסבירה - בפעם
הראשונה נאמר לו: לא תלך עמהם. בשניה נאמר לו: קום לך איתם. כלומר
אתה יכול ללכת איתם ולידם, אבל לא עמהם, לא באותה רוח שלהם. ואילו בלעם הלך עם...
אנו כולנו יושבים כאן איש עם אחיו. אמש הוזמנתי
לסעודה של מצווה ובה אמרו לי "בוא שב עמנו", ולא שב אתנו. אכן "שבת
אחים גם יחד".
דו
השיח המובא בפרשה בין בלק לבלעם, מזכיר לנו הרבה את השידורים בהם מעמתים
פוליטיקאים. שש פעמים חוזר בלעם ואומר כי אין הוא עצמאי בהטלת קללה, הוא רק שליח –
"את אשר ישים ה' בפי אותו אדבר". ובלק חוזר על בקשתו כאילו לא שמע
מאומה, ובסוף מתברר ששיטת הדו-שיח הזה עובדת. בלעם הולך...
אצל
אחד הפרשנים מצאתי שהוא מכנה זאת "דו-שיח של חרשים". גם זה ביטוי לא
נכון. כאשר חרש מדבר עם אדם אחר, יש באמת קשיי קליטה והבנה. אך אם הניצב ממול הוא
חרש, הוא דוקא מיומן ומצליח לקלוט הרבה מהנאמר.
בלק הציב לו מטרה מראש לשכור את שירותיו
של מכשף המסוגל להטיל קללה, והוא לא יקלוט שום מילה הסותרת את אשר הוא רוצה לשמוע.
עולם המושגים האלילי של בלק בנוי מאלים שאפשר להטות אותם, ושהאדם יכול להפעיל אותם
בהתאם לרצונו ודרכיו.
חלק מעולם מושגים זה חלחל גם אלינו. יש
החושבים ומאמינים כי לבקשה בתפילה יש כח. כבר ראיתי כי כאשר אחד מתפללים הפעיל את
הגבאי לתפילה על החולה הכוללת את הביטוי "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה
לבוא", הלך הביתה באמונה תמימה כי ימצא את רעייתו בריאה. תפילה זו נאמרת בקול
רם מעל הבמה, כדי לעורר את כל השומעים חברי הקהילה להצטרף. ותפילת רבים נשמעת
יותר.
אמנם בתלמוד מובאת דעה האומרת כי לאדם
יש אפשרות להשפיע על המציאות, אבל יש מרחק עצום בין אפשרות לבין הטלת כח של כישוף.
יהודי מאמין כי תפילתו נשמעת ורבש"ע
שכל הכוחות בידו יכול לשנות את המציאות אם יחפוץ בכך. לעומת זאת ביסוד עבודת האלים
מצויה האמונה כי עצם הלחש או הקללה יכולה להשפיע, כי היא מפעילה מאגיה [כוח
על-טבעי] בצורה ישירה.
אמנם תורת החסידות מאמינה בכוחו של ה'צדיק'
להשפיע - "הצדיק גוזר והקב"ה מקיים", אך אני, שגדלתי עם צאצאי
תלמידי הגר"א והתחנכתי בישיבות ליטאיות, מקובל עלי שהצדיק יכול לעורר את האדם
לתפילה נכונה ולצרף את תפילתו הוא. כך שעיקר ההשפעה היא של המתפלל, וגם אפרש ברוח
זו את "המתפלל על חברו, הוא נענה תחילה".
אנו, שאין בכוחנו להשפיע על הנעשה, נתפלל
כולנו בלב שלם לגאולה וישועה. ונצטרף עם כל חברי קהילתנו לתפילה לישועה קרובה
ורפואה שלמה לכל חולי ישראל, ולבני קהילתנו שלנו היא קרובה לבוא אכי"ר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה