מעמד הר סיני
הרמב"ם [באגרת-תימן] מציב את מעמד הר סיני כיסוד
ביהדות.
"זכרו מעמד
הר-סיני. וציוונו הקב"ה לזכור תמיד וגם הזהירנו מלשכחו, וציוונו ללמד אותו
לבנינו כדי שיגדלו על תלמודו. הוא מה שנאמר 'רק השמר לך ושמור נפשך מאד, פן
תשכח את הדברים אשר ראו עיניך, ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך, והודעתם לבניך ולבני
בניך יום אשר עמדת לפני ב' א-להיך בחורב' [דברים ד' 9] והוא ניכר שהוא
עמוד התורה, שהאמונה סובבת עליו, והטעם:
לב כִּי שְׁאַל-נָא
לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר-הָיוּ לְפָנֶיךָ, לְמִן-הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים
אָדָם עַל-הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד-קְצֵה הַשָּׁמָיִם: הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה,אוֹ הֲנִשְׁמַע
כָּמֹהוּ. לג הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר
מִתּוֹךְ-הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר-שָׁמַעְתָּ אַתָּה--וַיֶּחִי. [דברים ד' 33-32]
ואנו כולנו חוזרים
ומדגישים את האמור לעיל מדי שנה: "אילו קרבנו לפני הר סיני – ולא נתן לנו
את התורה, דיינו !"
כי המהפך הענק ההסטורי
אליו נדרש עם ישראל, לחדול מאמונה באלילים ולהאמין בא-ל יחיד בלתי נראה ובלתי
מושג, היה חייב חיזוק ב"מעמד הר סיני".
וגם בימינו אנו חייבים
להאמין ב"התגלות" היחידה בהסטוריה, שהיא משרשי האמונה והמסורת.
[במסגרת שלנו לא נעמיק בנושא זה – בו עוסקת תורת "הקבלה"]
וממעמד הר-סיני
למעמד 'עשר הדברות' ביהדות:
בהלכה היהודית לא
קיים לכאורה מעמד מיוחד למצוות המנויות במעמד הר סיני על פני יתר המצוות המנויות
ביהדות [תרי"ג = 613].
עם זאת משך כל
הדורות נהגו כלפיהן יחס מיוחד. בקומראן נמצאו אף תפילין שכתוב בהן 'עשרת הדברות'.
מנהג הנפוץ גם בימינו בהרבה קהילות בישראל [אף שאינו בהלכה, ורב הקהילה שלנו אף
אמר בזמנו שהוא נוגד את רוח ההלכה וכך אומר הרמב"ם] הוא לעמוד בעת קריאתן
בתורה [בפרשת 'יתרו' ובפרשת 'ואתחנן' ובחג השבועות].
הרמב"ם הגדיר את
עשר הדברות "עיקר הדת וראשיתו" [פירוש המשניות למסכת תמיד ה' א'].
שלוש מתוך מצוות
אלו הן בגדר 'יהרג ואל יעבור' ויש אחדות שהעובר עליהן במזיד חייב מיתה [גניבת עדים,
עדות שקר שתוצאתה הוצאה להורג].
כל הציוויים נאמרו
בלשון נוכח, ומרביתם בנוסח שלילה. הפסוקים הראשונים באים כציווי א-לוהי בגוף ראשון
"אנוכי ה' א-לוהיך... לא יהיה לך אלוהים אחרים... אנוכי ה' א-ל קנא"...
בהמשך הם מובאים בגוף שלישי "אשר ישא את שמו לשוא... ששת ימים עשה ה'..."
לכן אומרים חז"ל שפסוקים אלה מובאים בצורה בה חזר משה בפני העם על הציוויים.
החלוקה מובאת גם
בצורה גרפית.
קיימים הבדלים
קטנים בין הנוסח המובא בחומש שמות, לזה המובא בדברים.
עסקו בכך רבים ואנו
רואים עצמנו פטורים מלחזור ולדוש בכך כאן. הם מודפסים בפירושים הרבים וזמינים לכל.
נדון רק באחד, זכור ושמור, בשל פרסומו הרב [ראו להלן].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה