חיי שרה

אברהם אבינו, כאשר הוא מבקש אשה לבנו יצחק, נותן הוראה לעבדו "בן משק ביתו" – המנכ"ל שלו – דמשק אליעזר: "ואשביעך...אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו, כי אל ארצי ואל מולדתי תלך"...

רבים הציגו את השאלה : הרי גם אלה וגם אלה עובדי עבודה זרה הם, ומדוע הסלידה העמוקה הזו מן הכנענים?

התשובה ההגיונית ביותר לטעמי, היא של רבי אברהם סוכצ'ובר בעל ספר "אבני נזר": "הכנענים לבד מהיותם עובדי אלילים היו גם מושחתים במידות". דעות מסולפות אינן עוברות בירושה, אך מי שגדל בבית מושחת יש הרבה סיכויים שיגדל לשחיתות.

דעה דומה מביא גם גדול הפרשנים – רש"י – בפירושו לפרשת נח [בראשית י'א 9] כאשר הוא מציג את השאלה: מדוע לא השמיד הא-ל את בני דור הפלגה כפי שהשמיד את בני דור-המבול? והתשובה: אנשי דור הפלגה היו מאוחדים ביניהם.

"ותהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים", לעומת "ותמלא הארץ חמס" של בני דור המבול, שהתכונה הבולטת אצלם היא השחיתות המינית, כאשר "לקחו להם נשים מכל אשר מצאו". ואצל רבקה מדגיש הפסוק "ואיש לא ידעה" [כנראה בהתרסה מול המציאות בכנען].

כאשר אנו זוכרים כי החומש אינו ספר לימוד הסטוריה ואף לא מיתולוגיה, וכל סיפור המובא בו תכליתו ללמדנו הנהגה ואורח חיים - ראוי שנלמד מכאן כי אדם חייב לעמול על טיפוח מידותיו ומוסרו. אנשי דור הפלגה ניצלו ממוות בשל מידותיהם ואחדותם. וגם ראוי להתחבר עם אנשי מוסר ולהתרחק ממושחתים !

אחת התמיהות על המעשה הזה - הסימן של עבד אברהם [כנראה אליעזר] - הגמלים שותים בכמויות. "וגם לגמלך אשקה" - הנערה היתה אמורה לרדת אל הבאר עשרות פעמים. ועוד משהו, האם העבד היה אמור לעמוד בחיבוק ידיים ולהסתכל איך היא מתאמצת? לדעתי זו שאלה של ניקוד – וגם לגמליך [קמץ תחת הגימל, נהגי הגמלים].