כתוב אוצר על בצלאל [שמות כי-תשא ל'א 3]:
""ואמלא אותו רוח א-לוהים בחכמה ובתבונה ובדעת..."
הקבלה נותנת למושגים אלה מובן עמוק, אותם אימצה חסידות חב"ד.
קטונתי מלהבין אותם למלוא העומק, אך מצאתי פירוש הניתן לקליטה שניתן ע"י
הגרי"ד [הגאון הרב יוסף דב סולובייצ'יק] זצ"ל בספרון קטן שאינו מצוי בשם
'חמש דרשות' ובו בעיקר הסבר על גישתו למדינת ישראל ולתנועת 'המזרחי'.
"חלוקת המידע לשלוש דרגות היא יסוד היסודות בתורת הנסתר [ראה
משלי ג' 19-20], כותב הרב, "אכנס רק על חלק אחד מהניתוח המסתורי המעמיק של
שלושת השלבים, בהם סיווגה היהדות את תהליך הדעת, והוא ההבדל בין חכמה לבינה:
חכמה – היא לידת המידע = ההשגה האינטלקטואלית... חכמה היא הראשית של
הכל, ההתחלה של העולם הנברא, המכוון בהכוונה מתמטית... מקור השכליות והיצירה. בינה – לעומת זאת מצינת שלב מתקדם יותר כשממים
המפכים מעדן [ממעין החכמה] הופכים לנהר רחב ומתפתל "נהר יוצא מעדן",
כשהנקודה יוצרת קו דו-ממדי... בקטגוריות של זמננו, חכמה היא התגובה האינטואיטיבית,
האר השכל הרגשי, הברקה ראשונה של היסודות, העיקרים או האכסיומות. ואילו בינה
מתייחסת לשכל המפותח ומנתח, שהוא מבין דבר מתוך דבר בכדי לנתח ולברר היטב את
היסודות שהחכמה ילדתם.
הדבר הראשוני נולד בעולם המסתורי-האינסופי של החכמה; הדבר השני – בעולם
הפשוט והמוגבל של הבינה".
"כל התחלה, בשטח כלשהו, זקוקה לחכמה. בכל דיסציפלינה מדעית יש יסודות
שאי אפשר להסבירם באמצעות בינה, ניתן לחוש אותם, אפשר להיות משוכנע – באופן
אינטואיטיבי – בנוכחותם, אולם להראות את אמתותם אי אפשר אם בן אדם אינו מבורך
מבורא העולם בחכמה, לחוש ולראות את האמת הזוהרת... אין פדגוג בעולם שיוכל להסביר
לו את היסודות המתגלים לשכל. לעומת זאת כשאדם מתקשה בשטח הבינה ואינו יכול לעמוד
על המסקנות, על המבנה המסובך של שיטה מסוימת – אם הוא בעל כשרונות ממוצעים, יכול
מורה טוב להסביר לו הרבה דברים ולפשט את המסובך. מעל הכל חשובה התחושה של הבראשית,
של אמיתות אכסיומטית בכל השטחים: המדעי, הפילוסופי וגם הלמדני"...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה