יום שני, 1 באוקטובר 2018

הרב אורנשטיין - שמחת חג הסוכות

כתוב בתורה ["ויקרא לד]:" ד דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:  בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַ-ה'.  לה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ; כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.  לו שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוָה; בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה' עֲצֶרֶת הִוא—"
ומיד הלאה [פסוקים ל'ט והלאה] נכתב:" לט אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת-תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת-חַג-ה' שִׁבְעַת יָמִים; בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן.  מ וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵיכֶםש שִבְעַת יָמִים.  מא וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַָה' שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה:  חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ.  מב בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת.  מג לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם... 
ידועה השאלה, לשם מה נכפל הציווי?
הגאון בעל "ישועות יעקב" הרב אורנשטיין זצ"ל, רבה של לבוב [הוא מאבות אבותיה של רעייתי לבית צוובנר] אומר כי כל החגים הם זכר ליציאת מצרים והולדת האומה אך בסוכות משולב גם 'חג האסיף' בו האיכר העמל אוסף את יבולו לאסם ושמחתו באה טבעית, כי מעתה כלכלתו מובטחת לכל השנה, וגם השמחה על הידיעה כי קיים את המצוות התלויות בארץ. וכן האסיף בארץ הוא בחודש השביעי ואילו במרבית העולם הוא בחודש השמיני, וכן השמחה בסוכות 'שמחת בית השואבה' על המים שנצברו במפלס התת-קרקעי ומבטיחים את מחייתנו בעונת הגשמים הבאה.
מהות חג הסוכות: במקרא  נכתב [ויקרא כ'ג 42-43] "מב  בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת.  מג לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם.  מד וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת-מֹעֲדֵי ה' אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  {פ}
נחלקו בה חז"ל [מסכת סוכה י"א ע"ב]: רבי עקיבא אומר בסוכות ממש של עצים, ורבי אליעזר [הגדול,בן הורקנוס] כי בדבר ניסי - של ענני הכבוד. כלומר המחלוקת היתה אם הם בנו סוכות מענפים או רק בדרך הנס של ענני שמים. ובעצם אין כאן כל מחלוקת. רבנו בחיי ו'ערוך השולחן' מבארים כי אכן הם בנו את הסוכות מענפים, אך עם העבדים, היוצא מבתי לבנים וטיט מוצקים של מצרים, התיירא לשבת בסוכות העראיות. ורק בבטחון ב-ה' שהוא הוא הנס הראוי לזכרון שאנו מפגינים גם בימינו בנטשנו את הבתים המוצקים והמוגנים ובעברנו לסוכה הרופפת ממחישים את הבטחון ב-ה', ומקדשים בכך את החומרים מהם היא בנויה.
יש גם המסבירים כי זו מצווה שאדם מקיים בכל גופו בבגדיו ובנעליו ולכן שמחתו שלמה.
ועוד הסבר, כי בחג זו נפתחת בפנינו האפשרות לקיום אחת המצוות הגדולות ביהדות "הכנסת אורחים", ותורת הקבלה אף הנהיגה הזמנת אבות האומה כאורחים ["אושפיזין"] אל סוכתנו המקושטת בהדר כיאות לקבלת אורחים חשובים, ודוקא אל הסוכה הדלה ולא אל מעוננו הקבוע.
עליה לרגל: בחג זה מצווים בני ישראל לעלות לירושלים, כבכל שלושת הרגלים. אך שלא כבפסח עונת טיולי האביב, ושבועות תחילת העונה החמה – בסוכות עלולים לרדת גשמים ובכל זאת עם ישראל עולה בשמחה, מתוך בטחון בצור ישראל שלא תתרחש שום תקלה, לא לגופו וגם לא לרכוש שהותיר אחריו.
מעובד לפי ספר 'מנחת ישראל' שכתב הרה"צ ישראל חיים בן הרה"ג זלמן דרוק זצ"ל, שזכיתי ללמוד תורה מפיו

ומפי סבו הנפלא והמוכשר שהרב קרוי על שמו  ר' ישראל חיים זצ"ל ומפי סבו איש החסד הרב אברהם יוחנן  בלומנטל זצוק"ל, שהוא גם סבא שלי, ואף זכיתי להבין ולהשכיל מתורת אמו של המחבר הרבנית שרה דרוק תחי' הממשיכה להפיץ תורה ברבים ולהרבות צדקה ןחסד. האל הטוב ישלם שכרם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה