יום שלישי, 18 בדצמבר 2018

פרקי משה - תולדות

= תולדות -  ואלה תולדות יצחק.. אברהם הוליד את יצחק (כה יט) – הר"מ מאמשינוב –חז"ל אמרו תולדותיהם של צדיקים – מעשים טובים, וכאן שמעשיו הטובים של יצחק נבעו מזכירתו את אביו.   יצחק - אברהם תיקן את העולם בבחינת אהבה וחסד, ויצחק בבחינת יראה ומידת הדין. שעל ידי שיראת יצחק באה מכללות אהבה של אביו, על ידי זה נולד יעקב.          לפי הרב קוסמן המסתמך על דברי הרמב"ם בפתיחת המורה ועל כמה מדברי הרב קוק, האימרה של הגר"א  (בעקבות רבנו בחיי כמדומני) שכשחסר לאדם בחכמה (כללית)  יחסר לו פי מאה בחכמת ה', כוונתו היא לחכמת הנסתר. אברהם פעל בסביבות 1650 לפנה"ס, יציאת מצרים הייתה ב- 1287 ואולי ב-1350, ממלכת החיתים, ששלטה על הכנענים בארץ לפני המצרים, נפלה ב- 1280. הנסיבות – שליטת החיתים ונפילתם,  מסבירות מדוע קניית המכפלה הייתה מבני חת, וכן מדוע באברהם מדובר באבימלך מלך גרר, וביצחק במלך פלישתים.                                                                       לנוכח אשתו.. וייעתר לו ה' (כה כא)- קדושת לוי – לנוכח משמעו שתלד בזכותה, אך הפסוק מלמדנו וייעתר ה' לו.  סיון מאיר –  מדוע לא לה – רש"י פירש כי הוא בן צדיק, אך דסלר מסביר כי יצחק גם חידש את גילוי הגבורה בבריאה.  גינזבורג -  אברהם האיר את העולם כדברי המדרש ויהי אור זה אברהם. יצחק חופר בארות, כי הוא מתייחס למצוות ה' בכל מקום ובכל דבר. יצחק אפילו מעריך שעל ידי ברכותיו עשיו יהיה טוב. הברכה ויתן לך מטל השמים הייתה מיועדת לעשיו. רבקה מבינה שלא ייתכן זבנג וגמרנו. אמנם כתוב ועלו מושיעים לשפוט את הר עשיו וכנראה שהכוונה שהוא יתוקן בעתיד.   שטיינזלץ – יצחק מנסה להמשיך מעשי אביו, חופר מחדש את הבארות, מתעמת עם אבימלך. קשה יותר להמשיך מאשר לחדש. היכולת ליצור המשך קובעת את ערך האדם במידה רבה, ולכן אומר ה' כי ידעתיו למען אשר יצווה וכו'. סתימת וחפירת הבארות מסמלים את הסתמיות ואת ההמשכיות וההתחדשות. גם בלימוד התורה והאמונה צריך לשאול שאלות ולהתחדש.                                                                                                 ויתרוצצו.. שני גויים בקרבך.. ורב יעבוד צעיר (כה כב -כג)– [לרבקה היתה הרגשה של משהו לא טוב שייוולד ואולי לכן אמרה למה זה אנכי, דרשה את ה' ונאמר לה ורב יעבוד צעיר. ] במדרש -  ורב יעבוד צעיר אם יזכה יעקב ,  ובשפת אמת -  אם עשיו יזכה יעבוד את יעקב אם לאו יישמד.  אברבנאל - המלחמה בין חומר לרוח כולל סמל לדורות, ונמשכת המלחמה. וכן הרבי – מסמל את מלחמת הנפש האלוקית בנפש הבהמית, מלחמה בה הנפש האלוקית מנצחת בכוח האור שהיא מפיצה.   הרב הירש -         ברש"י כתוב שעד י"ג שנים למדו יעקב ועשיו יחד, ואכן אם מחנכים ילד שאינו מסוגל  לכך באותו סגנון של השואף ללמוד ייתכן מצב שהוא רק מחכה ליום שבו יזרוק את הכל.                                                                 ויקראו שמו עשיו (כה כה)- הרב נבנצל – כל החשובים בדורותיהם כמו עשיו סנחריב ופרעה אינם נזכרים בעולם אלא בזה שנכתבו בתורה.                                 ויעקב איש תם (כה כז)– הרבי מלובלין – לא נאמר תם אלא איש תם כי הייתה בו מידת התמימות למרות שהיה מסוגל גם להשתמש בערמה בשעת הצורך.                  ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו (כה כח)- [ אולי גם מפני שהקפיד על כיבוד אב ואם? ]  הרב בר שאול -  כיוון שעשיו היה איש מלא סתירות ככל הגאונים ראה אותו יצחק כבעל הסיכוי הגדול. ייתכן גם שקרב אותו כדי לטפל בטעון טיפול. יצחק קירב את עשיו כי הדרך היחידה לחנך בן פרוע היא להתקרב אליו. עשיו מלא סתירות – וייבז  את הבכורה ואחר כך בכה את בכורתי לקח, אהרגה את יעקב ואח"כ וישקהו    [רבקה אוהבת את יעקב כי ידעה את האמת וגם הנבואה שהייתה לה.   מכירת הבכורה – לא ברור אם הכוונה לנושא של הנהגה רוחנית והקרבת קרבנות, או לזכות על הארץ (ההבטחה), או נושא הרכוש. הועלתה גם סברה שהם ידעו על הנבואה שתהיה גלות ודור רביעי ישוב ועשיו כבר החליט שהוא ילך לארץ אחרת. הזכרנו בחיי שרה שיש מי שמפרש שרבקה פחדה ובושה מיצחק ולכן נפלה מהגמל וגם לא דיברה איתו על הברכה ליעקב]. הרש"ר הירש – יצחק אהב את עשיו השונה ממנו וכן רבקה שבאה מלבן אהבה את יעקב התמים. המגיד מדובנה – רק רבקה  הכירה בביתה את הרע.  נתיבות שלום - יצחק חשב לתקן את עשיו וכן שעל ידי הברכות יתהפך עשיו לטוב. יונתן זקס – כשמישהו פנה לרב קוק לשאול מה לעשות עם בנו שחזר בשאלה, אמר לו שיגביר אהבתו אליו.                                וייבז עשיו את הבכורה (כה  לד) - רבי יהודה החסיד – כבר מלפני כן.           עקב אשר שמע אברהם בקולי (כו ה) – שפת אמת - יצחק עבד את ה' במידת הדין ורבקה  במידת הרחמים, משום כך ה' אומר ליצחק עקב אשר שמע אברהם בקולי.  בגמרא יומא – קיים את התורה.. אפילו עירוב תבשילים. הגר"א טען שהיו ראשי תיבות ע"ת והכוונה היתה עירוב תחומין. החתם סופר שהכוונה בשר וחלב.   וימצא מאה שערים (כו יב) – הרבי – עיסוק האבות בעניינים הארציים היה רק לשם קיום רצון ה', וכאן כוונתו הייתה  כדי לתת מעשר עני.                                    ויחפור את בארות המים (כו יח)- .  הרבי – לחפור פירושו לחקור ולגלות את הרוויה שבאה מהמסע הרוחני.                                                                              ויקרא להם שמות (כו יח)- -  הכתב והקבלה –  עניין הבארות הוא ששמותיהם באו להעיד על מציאות ה'.  ויסתמום פלישתים (כו יח)– שטיינזלץ – עשו את הכל סתמי.   ויקרא שמה רחובות (כו  כב) – הרמב"ן – רמז לשני מקדשים שייחרבו והשלישי בהרחבה ובשלווה.                                                                               ויאמרו.. נכרתה ברית עימך (כו  כח) – למרות הריב שהיה , הגיעו למעשה חיובי, בא ללמדנו לא להתייאש ממצב שלילי.  בעבור תברכך נפשי ( (כז  ד) – יצחק זיהה בעשיו כוחות גדולים, ולמרות שעשיו היה ברע האמין יצחק שהברכה תשנה אותו, אך רבקה ידעה שהוא טועה ושיעקב שלמד תורה רק בו הסיכוי.                     עלי קללתך בני אך שמע בקולי (כז  יג) – הגר"א – עלי – עשיו לבן יוסף אלו הקללות ולא מיצחק, ולכן אמר יעקב כשביקשו לקחת את בנימין עלי היו כולנה. חידושי הרי"מ - מדוע התעקשה רבקה שיעקב יתחפש, כי רצתה שיקיים מצוות כיבוד אב מתוך מסירות נפש, מול כיבוד אב של עשיו. אנוכי עשיו בכורך עשיתי כאשר דיברת אלי (כז  יט) - האר"י – עשיתי – מילאתי הכל בדייקנות, כאשר דיברת – כאילו אמרת לי.                                                                                                   גם ברוך יהיה- (כז לג) שפת אמת - ברכת יצחק - כי יעקב לקח הברכות במרמה והוטב בעיני ה', ומזה יש ללמוד כי כדי להשיג האמת באמת רשאים לעשות על ידי ערמה. כיוון שהרצון לבוא לאמת זה תיקון השקר. שקר אין לו רגלים ואין לו קיום, לכן נקודה של אמת מבטל הרבה שקר. רק בני אדם הדבוקים בשקר נותנים קיום לשקר בעולם, אבל הצדיק שדבוק באמת אף שנצרך להשתמש לפעמים בשקר מותר לשנות מפני דרכי שלום. עולם הזה נקרא עולם השקר ולכן נצרך לפעמים לתקן העולם על ידי השקר עצמו, רק שצריך סייעתא דשמיא שלא להתדבק הרצון בשקר ח"ו, וזה שכתוב הצילה נפשי משפת שקר.  ועוד – ברכת יעקב וייתן לך האלוקים כי הצדיק רוצה להיות ניתן לו מה' כשיצטרך ויהא ראוי ובעשיו כתוב רק יהא מושבך.      בית יעקב אשר פדה את אברהם – וכי לא היה אברהם כדאי להינצל בזכות עצמו , וייתכן לומר כי היה משתוקק להישרף על דבר כבוד שמו והיה לו תענוג מזה יותר, אבל רק כדי שיבוא ממנו יעקב היה רצונו להינצל. עשו היה צריך להכין את התיקונים שבשדה ויעקב עסק בנשמה, אך כיוון שעשיו הכזיב יצא יעקב לגלות ולשדה לעולם הזה. ומהזוהר כי ברכות עשיו התקיימו ושל יעקב  יתקיימו בעולם הבא.   [לפי מה שעלה לנו בטלמון, הרי שעשיו שיקר כל הזמן ליצחק שהוא שומר מוסר ומצוות, משום כך הייתה הצדקה מלאה להילחם בתוצאות רמאות זאת על ידי רמאות נגדית. יתר על כן, כל הספור תוכנן על ידי רבקה כדי להביא מהפך בהבנתו של יצחק, ולצורך הדרמה המתבקשת נעשו כך הדברים, והם אכן הצליחו.] ,    הרב ליכטנשטיין - למרות כל הפרשה בא הפסוק לומר כי רבקה נשארה אם המסורה גם לעשיו. גם בדבריה ליעקב אמרה למה אשכל גם שניכם יום אחד. מכאן ההדגשה על האופי המשפחתי של כל סיפורי האבות והעם.        נגן – הברכה שהתקבלה בערמה – הזוהר מסביר כי למרות ההצדקה למעשה, יעקב נענש קשות עליו. [ ראה המשך, יש שהבינו את הזוהר כי יעקב אכן חטא] ייתכן מעשה נכון אך יש עליו מחיר. הרעיון כי המטרה מקדשת את האמצעים הופיע בצורה אכזרית בדברי מקיאוולי  ובמשטר סטאלין. אפשר לומר כי מעשים רבים בעולם מורכבים בהכרח. אכן החשדנות וחוסר גישה ישירה מופיעים אצל בני יעקב.    במאמר על  נושא המטרה מקדשת את האמצעים. מצטט את הזוהר, שחלק גדול מהסבל של יעקב הוא עונש על גניבת הברכות "ואע"פ  שהקב"ה הסכים על ידו הוא נענש". ומסכם שחשוב שיש מחיר  ואחריות לסטייה מ"מדבר שקר תרחק" גם כאשר קיימת בחירה מוסרית נכונה, ומסביר כי זאת הדרך להגביל ולהיזהר מכל הגזמה בשימוש בערמה. בספר שלו הוא מרחיב את העניין. יעקב נענש על גנבת הברכה בכך שבניו רימוהו על כתונת יוסף. ועולה מכאן כי  גם כאשר הפעולה מוצדקת עדיין נשארת ליעקב אחריות למעשיו ואף עונש. וזה דומה למיתתה של רחל כעונש על גניבת התרפים – למרות כוונתה להבדלת לבן מעבודה זרה הרי גרמה לו צער  . ההסבר שלו הוא שהגדרת העונש במקרים אלו היא תוצאה טבעית (פסיכולוגית)  של מעשי המרמה והגניבה גם כשהם מוצדקים. הזוהר גם מגדיר את עונש יעקב בגלל החרדה הגדולה שנגרמה ליצחק , וכן מסביר את סבלו של יוסף במצרים שהיה  בגלל שסלסל את שערו וכד' כשאביו מתאבל עליו.   [ אוסיף רק כי נושא העונש דומה כאן לנושא גלות מצרים, כאשר הבאנו הסברים כי השתלשלות הדברים והייסורים באו לשם מטרות קידום או תיקון מידות. וכן גם הבאנו מהחסידות כי הכל נעשה רק לטוב , כי הרי ברור שאין מקום לעונש מה' הדומה לנקמה של האדם].  נגן מסכם שמשמעות הזוהר היא שהתורה מספרת את כל זה  כדי ללמדנו שאדם חייב להיות רגיש לרגשות הזולת, ולא מספיק שיחשוב על הצד השכלי וההגיוני.                   בא אחיך במרמה (כז לה) – הרבי – יעקב הביא אוכל אך כוונתו הייתה רוחנית פנימית.                                                                                             וייתן לך .. מטל השמים ומשמני הארץ.. הוה גביר לאחיך (כז כח) – יונתן זקס – ברכה זאת אכן נועדה לעשיו, כי את ברכות הברית נתן ליעקב כאשר יצא לחרן, ובעצם כל המירמה הייתה מיותרת, טעות של רבקה ויעקב. יעקב אולי הבין זאת והחזיר למלאכו של עשיו את הברכות הגשמיות. מציע שתיתכן הבנה של הסיפור בשתי גישות כאחד.                                                                           משמני הארץ יהיה מושבך (כז לט)– דעת מקרא – יצחק בירך את עשיו שיעזוב את הציד ואכן הוא הלך לשדה אדום.  וכן כאשר תריד – כאשר תרד מן הארץ שהובטחה ליעקב לא תהא משועבד לו.  את ברכת אברהם נתן יצחק ליעקב כאשר יצא לפדן ארם.   שד"ל - יצחק חשב קודם שעשיו ויעקב יירשו יחד את הארץ, אך כשעשיו ביקש את הברכות [וסיפר על מכירת הבכורה. וגם יצחק נוכח כי יעקב יודע להסתדר גם בחיי המעשה ] הבין כי טעה.    העקידה - ה' העלים מיצחק שזה יעקב וכיוון את פעולת רבקה. בזוהר נמצא כי יעקב לא היה צריך לציית לרבקה, ולכן נענש בשעבוד ללבן ובמכירת יוסף.   שפת אמת – אהבת יצחק לעשיו הייתה תלויה בדבר בניגוד לרבקה. עשיו התברך במשמני הארץ כי ישראל עיקר כוונתם היא ההידבקות במקור השפע.   אפשטיין – למרות הניתוק של אברהם מפדן ארם, היא קיימת כמו כל עבר מודחק אצל כל   אדם , ולכן באה משם רבקה וחזר לשם יעקב.  לא כל כך מובן נושא התרוצצות הבנים בקרב רבקה. הפסוק ורב יעבוד צעיר ניתן לפי הטעמים גם להיקרא הפוך שאת הרב יעבוד צעיר. האחיזה בעקב מצביעה על תלות וקשר, ואולי גם היו דומים [אולי פרט לאדמוני] למרות השוני שהתגלה כשגדלו לפי רש"י. מעניין הקשר והדמיון בין לצוד ציד ולהזיד נזיד. אפשר גם לומר כי הבית הוא המקום בו מתבשלים  הבנים. נאמר על עשיו כי ציד בפיו ובעצם התורה מספרת לנו איך יעקב צד בפיו את אביו. יש לנו גם את זוג השעירים הזהים ומוליכים לכיוונים נוגדים.  פרויד מדבר על קירבה וריחוק ביחד במשפחה ובאדם, כי יש קשר בין קירבה ועוינות. יש בחיים סודות מודחקים היוצאים רק בזמן משבר. כך כנראה יעקב צריך לנדוד כדי להגדיר את זהותו. יצחק משתמש בריח ומישוש כדי להבחין. בחיים שלנו הריח וטעם הם על גבול הממשי, ומהווים מניעים חשובים לזכרונות. בהמשך ליעקב ועשיו מדובר גם בזהות של שני עולמות – אתונה (ורומי) וירושלים , שני עולמות העתידים להיפרד ולהתקרב. הצורך לחדד את השונות מתגבר כאשר המשותף רב על השונה (שטראוס), החיוניות של התרבות המערבית היא דווקא מכיוון שהעולמות האלה קרובים. הפילוסוף – אתונה, והתיאולוג – ירושלים , צריכים להיות פתוחים כל אחד לאתגר של השני.  יעקב ועשיו מייצגים את זוג הבעיות האנושיות, טבע או התגלות, נסתר או נגלה. חז"ל אמרו אין צור וירושלים מתקיימים יחד. אך חכמת החיים היא איך לחיות את המתח כשכל אחד מתמלא מהשני או תוך קשר עם השני.             


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה