פרקי משה - לך לך

=  לך –                                                                                                                                                                       בחירת אברהם - הרב אפשטיין (תשס"ב) –  -  לא כתוב כי אברהם נבחר כי היה צדיק, במדרש כתוב כי אברהם הוא צאצא של יעקב, הכוונה היא שנבחר על שם העתיד, מבני עבר  - כשהפנים לעתיד. המהות – שהיה שואל שאלות וחוקר ומתוך כך הכיר את בוראו. עם ישראל מתייחד בכך שהוא השאור שבעיסה – התוסס והמהפכן שבעולם,  וזה התחיל באברהם. ומכך נובע שמקללך אאור – שתסיסה זאת תעורר התנגדות ואנטישמיות וה' יצטרך לשמור עלינו וזאת היא גם הברכה.  אשר אראך – רש"י – לא גילה לו כדי לחבבה בעיניו, ולתת לו שכר על כל דיבור. כיוצא בו יש לנו את על אחד ההרים אשר אומר אליך, וביונה וקרא אליה את הקריאה אשר אני  דובר אליך. וכן ביחזקאל צא אל הבקעה ושם אדבר אתך. ובמדרש – משהה  עיניהם של צדיקים ואחר כך מגלה להם טעמו של דבר    אברהם ונוח – נוח מתהלך לפני ה' ואברהם עבד ה', העולם נוצר כך שיהא בו סדר קבוע, דבר המרגיע את האדם, וה' אומר לאברם ללכת אל הלא ידוע, אמנם בזוהר נמצא כי לך לך נאמר לכולם אך רק אברם שמע. לפי המדרש אברם חקר את ההיסטוריה או את הטבע (הרמב"ם בע"ז), אמנם במחקר היה יכול להמשיך במקומו.  על אברהם לא נאמר שהיה מראש צדיק, ולפי פשטי הפסוקים נבחר להיעשות משהו חדש ולגדל את עם ישראל.  לפי תומס מאן היה בעל אי נחת ובעל ספיקות, לפי המדרש חפר באר בשביל צאצאיו (שעוד לא היו), ומתאים לכך שאנחנו בני עבר – מעבר לעבר.   ואברכה מברכיך ומקללך אאור – בית יעקב אומר שהעולם התחלק לאוהביו ולשונאיו כי פגע בשלוותם. שמעו עמים ירגזון – מהות עם ישראל מונעת שקט. כבר נאמר כי הנשמה היהודית נלחמת בדוגמות (במוסכמות). ואנו רואים זאת ברמב"ם שהתנגד לאריסטו בנושא קדמות העולם, וכן לגבי מרקס, פרויד, איינשטיין ואף צ'רלי צ'פלין. העמים מרגישים איבה ליהודים כמו התנגדות הקמח לשאור המנפח אותו. ואם אכן אברם הרס את מנוחת העולם , זהו ומקללך אאור ולידת האנטישמיות. הנצי"ב העיר באמצע הליילה את חתנו כדי להשיב לו על שאלה, ולא הבין איך יכול היה לישון כשיש לו שאלה, כך אברהם היה איכפתי, ולכן בחר בו ה' . לפי מי השילוח השאלות עולות כשיושבים בשקט אך למעשה מרעימים בהם את כל העולם.  [ בניגוד לפירושים השונים, נראה לי כי בחירת אברם, כמו בחירת משה, היא פעולה אלוקית ולא רק מהות אישית שמגיעה לנבואה].                                                                                                                      נגן – בבראשית הפרשיות הראשונות מובילות למנוחה, מסע אל עצמו ולהארה. הזוהר מגדיר את לך לך כדרישה מהאדם לצאת אל עצמו לדעת ולתקן, והרב קוק מסביר כי ממצב של ואני בתוך הגולה, מנוכר, כאשר יגיע לעצמו יגיע אל ה'  "רוח אפינו" . והוא מגדיר כי הבריאה בצלם אומרת כי ה' בתוכי ואני בתוכו.  זה דומה מאוד לאמונת הברהמה, כי על האדם להשתחרר מהמציאות החומרית על ידי מודעות עצמית, ואם לא יצליח, ימשיך לנסות בגלגול נוסף. ביהדות השהייה בעולמנו היא שליחות לתקן עולם במלכות ה'.  הלעשות בעולם הוא גם  חיוני כדי להגיע למודעות – להיות. (חיבור עץ החיים עם עץ הדעת).  מציאות ה' באדם נאמרת גם בפסוק לך אמר ליבי בקשו פני את פניך ה' אבקש. נגן מספר גם על יהודי מבית דתי שנהיה אתאיסט אך נתפס לברהמינים בעקבות ספר - לגלות את ה' בתוך עצמך, לאחר שלא הצליח לבוא לארץ למלחמת העצמאות, נהיה ראש התנועה עשרות שנים, ראה את עצמו יהודי ואף ביקש להיקבר כך.                                    שטיינזלץ – לאחר שתי פרשיות של כשלונות באה פרשה של נצחון – עליית אברהם בדרך ה' במהלך נסיונות ההולכים וקשים מבחינה רוחנית. לך לך זה שילוח ללא כתובת. עם ישראל עמד בניסיון דומה כאשר יצא למדבר ממצרים. זוהי מהות ביהדות, שכאשר ברור כי זה רצון ה' בלי לשאול איך ומה. אמרו כבר כי יש בית ישראל בית הלוי בית אהרון אבל אין בית ליראי ה'.                                                   שרלו – לך לך  פירושו לצאת מהמצב שמגדיר ישעיהו – ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה, ויש להיות בכל יום יהיו בעיניך כחדשים.    הרב גרינברג – לך לך – א. לעצמך לבניית אישיותך   ב. אל הארץ – לבניית העם ןהארץ,    ג. ואעשך לגוי גדול – אשר לו חוקים ומשפטים ככל התורה    ד. ונברכו בך כל   - הייעוד האוניברסלי.                נתיבות שלום - על האימרה לך לך  מביא בשם האר"י, שכל אדם בעולם שונה מכל האחרים ומיוחד. משום כך יש לכל אדם את הייעוד בחיים – בתיקון העולם - המיוחד לו. גם תנאי החיים הניתנים לאדם לפעול בהם הם המיוחדים לו וגם הבעיות המתעוררות. זאת המשמעות של הפסוק, צא מכל קשריך ולך בדרך לייעוד שלך. קורות אברהם אבינו מהוות דוגמא למה שקורה לאדם בעולם.  אמנם, ה' אמר לו בהמשך ואעשך לגוי גדול ואגדלה שמך ואברכה מברכיך, ולמרות שזה נשמע כאילו ה' יפעל בשבילו , בא מיד אחרי זה הפסוק ואומר וילך אברם כאשר דיבר אליו ה', ומפרש הנתיבות שלום כי משמעות הפסוק היא שהוא הלך לדרכו רק כדי לעשות את דבר ה' ולא כדי לקבל גמול כל שהוא. ואכן ה' פירש את כוונתו בפסוק אחר – התהלך לפני והיה תמים.   פירוש זה דומה לפירוש שנותן הרמב"ם לפרשת והיה אם שמוע שלכאורה כאילו אומרת לעשות מצוות כדי לקבל גמול בעולם הזה, בניגוד לפרשת שמע, ופירושו כי זה  נאמר כדי לסבר את האוזן למי שלא הגיע עדיין לעבודת ה' לשמה, או, כפי שמובן מדברים אחרים של הרמב"ם, שה' בא להבטיח כאן לעם ישראל כעם שייתן לו כתמורה לשמירת מצוות, תנאים שיקלו על עיסוק בעבודת ה'. אבל בעיקר הדברים נשאר ההסבר שיש לעבוד את ה' כדי למלא את הייעוד. ואכן בהמשך אנו לומדים בתורה  על כך שאברם קרא בשם ה', עשה נפשות לכך, הכניס אורחים, וגמל חסד עם כולם .בנוסף לכך מספר הכתוב על הנסיונות שעמד בהם , ובנסיון הגדול של פרשת העקידה נאמר גם כן  לך לך . בזכות עמידתו של אברהם בכל היעדים בהיותו מלא באמונה ובאהבה לה', זכה אברהם לא רק להיות דוגמא לאהבה וחסד אלא להיות ההתחלה והבסיס לעם ה', שייעודו הוא גאולת העולם.  שפת אמת - לך לך – שקודם היה מתקן מקומו ושעתו. ומהזוהר - לך לך נאמר לכל האנשים, והשבח של אברם שנהיה ראוי לקבל המאמר. וגם פירש לבחינה המיועדת לך – [בדומה לנתיבות שלום]. ובמקום אחר פירש שה' בא לומר לו שידרוש טובת עצמו, כמו שאמרו כי כל העולם לא נברא רק לצוות לזה. וגם שיהא האור מיוחד לו ולזרעו. בזוהר - לך לך לעצמך... לדעת ולתקן עצמך.   הרב קוק  - אדם הראשון לא ידע להשיב על השאלה אייכה מפני שהאניות האמיתית נאבדה ממנו ולכן העולם צולל באבדן האניות של כל אחד, וזהו ואני בתוך הגולה.  כאשר את האני שלנו נבקש נמצא ... אני ה'. (הגילוי שה' נמצא בתוכנו – הסברו של נגן).                מארצך ומבית אביך – יונתן זקס – אנשים כרגיל, אחרי מרד הנעורים, ממשיכים הרבה דברים בעקבות הוריהם. התורה לא מספרת לנו על ילדות ונערות אברהם, זה שתרח יצא ללכת ארצה כנען וה' אמר לאברם בחרן לך לך, יכול להעלות את האפשרות שתרח התחיל לפקפק בעבודה זרה, ושאברם המשיך את דרך אביו. אמנם חז"ל מספרים לנו על ילדות אברהם כמאמין, בניגוד לתרח, וייתכן גם שתרח הלך מארם נהריים לפי רצון אברם. ייתכן גם שה' אמר לך לך כבר באור כשדים. בכל מקרה זו פתיחה נועזת לסיפור חיים ולהתהוות עם. ואולי לכן  חז"ל מספרים סיפורים על אברם הצעיר שהם שלש גישות – ניתוץ הפסלים – מרד בעבודה זרה, חיפוש מנהיג לעולם – ראה בירה בוערת – לוחם הצדק, התבוננות בסדר שבעולם – פילוסוף. ואלה גם הזהויות היהודיות – חיפוש האמת, רדיפת צדק ומשפט, פילוסופיה – כבר לפני אריסטו למדו זאת מהיהדות. התורה מדגישה את אבהות אברהם – למען אשר יצווה את בניו, אב המון גויים,  זאת היא תכונה יהודית חשובה, ולפי פשטות הפסוק נבחר אברהם "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו... לעשות צדקה ומשפט" . גם הארועים הגדולים בחייו – ההמתנה לילד, סיפור הגר והולדת ישמעאל, הולדת יצחק ועקידתו הם פנים של תפקידו כאב.  מענינת האימרה של נזירה  (לפי סיפרו של יוסי קליין) שחוסנו של העם העברי הוא באהבת ההורים לילדיהם, לילד יהודי יש שתי אימהות.                                              וירד אברם מצריימה – יונתן זקס -  לפי הרמב"ן   חטאי אברהם ושרה  – הירידה למצרים, עינוי הגר, הביאו את העונשים לישראל , כמו ומפני חטאינו גלינו מארצנו. אמנם, מפרשים אחרים לא מקבלים את זה. ואולי רצתה התורה ללמד אותנו שגם האישים לדוגמא הם רק בני אדם, ויש להם גם פגמים וטעויות, אין שחור לבן אלא אפור, כי התורה מעמידה לנו דגמים של צדיקים שהם אנשים ולא מלאכים , אולי זה בא ללמד ענווה. וכבר כתב הירש – התורה לא באה להציג דמות עילאית שלא מהעולם הזה אלא אישיות שלימה כולל בעיות.         אמנם חז"ל ייפו את התמונה, אולי מטעמים חינוכיים.     ניתן לומר כי אברהם הוא האדם המשפיע ביותר בעולם, בעקבות אב המון גויים נתתיך, כי חלק גדול מהעולם הולך בעקבותיו .                                                       אמרי לי אחותי את - מלבי"ם –  אברהם התכוון לבקש עבורה סכום כל כך גדול שאף אחד לא ייתן, אבל כיוון שהובאה אל פרעה הוא נתן אותו ואף השאיר אותו.                                                                גינזבורג – ראשית דרכו של אברהם היא הלחימה על האמת שלו, נגד נמרוד והעולם כולו. בהמשך מתאפיין במידת החסד וכנראה ויתר מעט על חיים של קנאות לאמת. כאן מופיע אלמנט היופי של שרה, מושג שלא מוזכר בתורה לפני כן. ומדובר ביופי הכרוך גם ביופי עליון המסמל את הטוב, ושרה היא היותר קנאית לאמת. מדוע לא נכתב בתורה כי אברהם נבחר כי היה צדיק? כי זאת הייתה בחירה  לשם הקמת עם ישראל. ובתנא דבי אליהו שזאת  אהבה שאינה תלויה בדבר.                                          גר יהיה זרעך   - בזק – ירידת אברהם למצרים – לפי הרמב"ן  היה זה חטא ולכן נגזרה גלות מצרים. לפי הרד"ק – זה היה נסיון נוסף שאברהם עמד בו ולא הרהר אחר הדבר.                                                                                                                                                            ועד שרוך נעל - נהוראי –  שפתי חכמים –אברהם סירב לקבל רכוש ממלך סדום למרות שקיבל מאבימלך ופרעה, כי הם היו מודעים למעורבות ה' ולא כן מלך סדום, ולכן חשש שיאמר אני העשרתי. ומלכיצדק מלך שלם -  גיתית הולצמן – (בתוך "הוגים בפרשה") תורה ואלילות -  אליהו בן אמוזג מהמאה ה-19 , טוען כי מתיאור מלכיצדק ועוד ניתן ללמוד כי עבודת האלילים לא הייתה רחוקה מעבודת ה', אלא היוותה שלב קודם. אמנם הייתה לדבריו התנגדות עזה ואף נשרפו מרבית  פירושיו על התורה.                                                                                                                                 [במה אדע כי אירשנה, השאלה של אברהם נראית תמוהה ונאמרו בה הסברים שונים. הרי כשאברהם הגיע לארץ נאמר לו  לזרעך אתן את הארץ הזאת. בהמשך מתחבט אברהם בנושא זרעו –  והקב"ה  אומר לו אשר יצא ממעיך הוא יירשך, ומוסיף – אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה. בפשטות לרשתה פירושו שיהא עליך לכבוש אותה, ולא תיפול בידך כמתנה, ועל זה באה שאלת אברהם במה אדע כי אורישנה, אולי לא אצליח, ותשובת הקב"ה היא המעמד של ברית בין הבתרים.]          אב המון גויים -הרב קוק – שינוי השם לאברהם –כדי להדגיש אהבת המין האנושי כולו ונגד לאומנות.                          היה תמים -  יונתן זקס – המסופר על אברהם בפרשה בא ללמדנו שחיי אמונה פירושם לראות את חותם ה' בפניו של כל אדם.                                                                                  ונמלתם -      א' בזק - ברית המילה – בתורה אין הסבר למצווה זאת, אך ברור כי היא ברית לך ולזרעך, כולל הבן אשר יוולד. קביעת שוני ברור מכל העולם, שינוי בזהות, וזה גם מה שקרה. כולנו נשארנו עם אי השקט שאיפיין את אברהם.                                                                         [ ואתנה בריתי - לא מצאתי הסבר מספק מדוע כל הנפש וכל בני ישמעאל כלולים בברית זאת].