בא

בא

ידועה השאלה - מדוע נענש פרעה בעונש כה חמור [בכורו הומת וחילו טובע בים לאחר  שהתבזה], הרי הקב"ה הקשה את לבו?

ניתנו לכך הרבה הסברים: הנפוץ בהם הוא כי פרעה היה רוצח: הוא הרג את  הילדים היהודים והוא היה נוגש בבני ישראל, הא-ל רק הקשיח את לבו יותר כדי להחמיר בעונשו, כך שכולם יראו מה עונשו של רוצח יהודים!

אני מבקש להציע הסבר הטמון לדעתי בפסוקים עצמם:

בפרשת "שמות" אומר הא-ל אל משה [פרק ד' פסוקים 22-23] : "ואמרת אל פרעה לאמור כה אמר ה': בני בכורי ישראל, ואומר אליך שלח את בני ויעבדני, וימאן לשלחו, הנה אנוכי הורג את בנך בכורך"..

מאז נאמרו מילים אלה - הציג משה אותות ומופתים לפני פרעה והביא עליו תשע מכות, אך בני משפחת פרעה לא נפגעו! אי ביצוע האיום הוא שגרם להקשחת לב פרעה, אשר חשב כי אין א-לוהי העברים מסוגל לבצע את זממו, לכן רק במכה העשירית ["מכת-בכורות"], כאשר בכור פרעה היושב על כסאו – נפגע ומת, נוכח פרעה באיוולתו ונחפז לשלח את ישראל  ביד חזקה - כלומר אין לקבל כפשט מילולי את הביטוי "הקשיח את לבו" אלא הקב"ה הותיר לו פתח לחשוב שאין הוא מתמודד עם כח עליון בלתי מובן ובלתי מוכר, אלא "ויעשו כן החרטומים בלהטיהם"! נתן לו אפשרות לחשוב שיש לו עניין עם מעשי קסמים שגם הוא יכול לעשותם.

ומכאן - הוא עצמו הקשיח את לבו.

ולמה באו "עשר המכות" ולא אכיפה של פרעה? - יותר כדי לחנך את בני ישראל ולהכשיר אותם להבנה שיש כח עליון על-טבעי.

תמה אני על גדול האומה הרמב"ם – "הנשר הגדול", הדן בנושא במבוא לפירושו למשנה "שמונה פרקים", שאינו מביא את הפסוק הזה. אך מניח אני כי נימוקו עמו וב"ה כאשר אצליח להעמיק בלימוד שאני עוסק בו בימים אלה – "מורה נבוכים" בפירושו הנפלא של הרב יוחאי מקבילי – אם וכאשר אמצא שם הסבר, אביא אותו בפניכם, קוראי הנאמנים. ובהזדמנות זו אביא משהו שראיתי בפירוש זה, נצטוינו "והגית בו" ואכן אני טורח ומביא בפניכם את הגיגי על התורה. אך הרמב"ם [מורה נבוכים] אומר כי למילה זו שני מובנים, להגות = ללמוד ולחשוב, וגם היגוי = לדבר, להעביר הלאה את אשר הגיתי, ואני מקווה שאני מצליח בכך. ותודה לכם שאתם מסייעים לי בכך.

פרשת "בא" העוסקת במכות מצרים מסיימת בפסוק שלכאורה אינו שייך לנושא:

המפטיר מתחיל [פרק יג פסוק 14] : "והיה כי ישאלך בנך מחר לאמור מה זאת. ואמרת אליו כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים, מבית עבדים..."

ומסיים "והיה לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך - כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים".

לכאורה - מה הקשר בין הדברים?

ההסבר הנראה לי הוא כי הדבר בא כהמשך למה שאמרנו: הקב"ה לא הוציא את ישראל ממצרים כדי להפסיק את הסבל ! אם אמנם זה היה היעד - הוא היה רק מפסיק את העבדות ונותן לישראל להשתלט כלכלית כמו בימי יוסף. אלא שמטרת הוצאה ממצרים היתה לעבוד את הבורא, על כן העשייה היומיומית של הנחת התפילין היא האות, שנדע  מדוע הוציאנו ממצריים. אם כי מרבית המפרשים מתייחסים בפשטות לאשר כתוב בתוך התפילין - בארבע הפרשיות המתייחסות כולן לאקט של היציאה ממצרים.

ומי שהוציאנו ממצרים הוא יזכנו לעבדו בלבב שלם, ולגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן !