אחד הקשיים הגדולים בקבלת התורה והבנתה ,שלי אישית, היא בפרשתנו.
לאחר ההתגלות על הר סיני ניתנו לנו הוראות מדוקדקות ומפורטות, איך עלינו להתנהג בחברה -בפרשת "משפטים" דרך מוסרית נעלה, ואז ניתנה האפשרות לשיתוף העם [פרשות "תרומה-תצווה"] ואחר הדרכה למצב מיוחד ביותר- של השריית השכינה בתוכנו, שלקראתו הוכנו בצורה מפורטת ביותר הקמת המשכן והמזבח, לאורך פרשיות ארוכות ומסועפות, ואז הכנת הכהנים והלוויים והשיא "חנוכת המזבח" – אותו מתארת התורה כמעמד השיא: " וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, וַיֵּצְאוּ, וַיְבָרְכוּ אֶת-הָעָם; וַיֵּרָא כְבוֹד-ה' אֶל-כָּל-הָעָם. כד וַתֵּצֵא אֵשׁ, מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ, אֶת-הָעֹלָה וְאֶת-הַחֲלָבִים; וַיַּרְא כָּל-הָעָם וַיָּרֹנּוּ, וַיִּפְּלוּ עַל-פְּנֵיהֶם.."[ויקרא ט' 23]
ואז ,בשיא השיאים הדבר הנורא:"... א וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ, קְטֹרֶת; וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה--אֲשֶׁר לֹא צִוָּה, אֹתָם. ב וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי ה'. ג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, הוּא אֲשֶׁר-דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ, וְעַל-פְּנֵי כָל-הָעָם, אֶכָּבֵד; וַיִּדֹּם אַהֲרֹן !..." [ויקרא י' 1-3]
בלתי נתפס ובלתי מובן, עברתי על המון פרשנים ,ולא הצלחתי לקלוט ולהבין. עד שהגיע אלי הספר המופלא "שיח ושיג" של רבנו הרב יונתן זקס שליט"א, שהסב תשומת לבי לעובדה [אותה אני מביא בהרחבה בפרק המבוא] אין פרשן טוב לתורה כמו התורה עצמה. אשר כאן היא מבחינה בין שני מושגים:"אש קודש" ו"אש זרה". [אגב היא מקפידה על כך בארבעת המקומות בו מובא המעשה -ויקרא י'1~ויקרא ט'ז 1~במדבר ג'4;במדבר סו 61] -בהם היא מזהירה מפני הסכנות של התלהבות דתית מופרזת. כדי להעמיק בהבנת המשמעות חוזר הרב יונתן ומזכיר לנו את מובן המושג "קודש"]
הקודש הוא אותו מקטע של זמן ומרחב אותו הקצה הקב"ה לשכינתו. נזכור. הבריאה נעשתה בהסתר ,תוך שכביכול מצמצם את עצמו כדי לתת מרחב לפעולה האנושית [מוסיף הרב ואומר "הצמצום הוא המעשה המבטא באופן העמוק ביותר את האהבה והנדיבות הטמונות בבריאה"]
[אני מרשה לעצמי הערה אישית, בימים אלה אני לומד במכון שיצר ידידי מנוער -פרופסור מרדכי רוטנברג יצ"ו – את הנושא "פסיכולוגיה יהודית" המבוסס כולו על 'תורת הצמצום' והפרופסור הרב יונתן ממשיך בהסברו ומביא דוגמא,[שהיא חלק מרכזי בתורת רוטנברג ""בדומה להורה היודע שכדי לטעת בילדיו בשלות ואחריות הוא צריך לסגת -לשחרר-להימנע מהתערבות"['שיח ושיג' כרך ב' עמוד 27 ] ותודתי העמוקה נתונה לשניהם.
ונחזור להסבר:" אבל יש גבול, צמצום מוחלט של הא-לוהות תהיה נטישת העולם , בדומה לאב הנוטש את ילדיו."
[כאן אני חוזר להערה האישית, דברים אלה נכתבים סמוך לפורים תשע'ט, ואין כ'חג' הזה לציין את הצמצום והנטישה. [כאן הנטישה היא של עמ-ישראל שחרף הצהרת כורש ומנשר דריווש, בחרו להישאר בגולה ולא לעלות ארצה, והקב"ה לא נטשם ,הצילם מהשמדה והקים להם מחדש את בית המקדש .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה