וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב קַח אֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו אִתּוֹ וְאֵת הַבְּגָדִים וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה; וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׁנֵי הָאֵילִים וְאֵת סַל הַמַּצּוֹת. ג וְאֵת כָּל-הָעֵדָה הַקְהֵל אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. ד וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ; וַתִּקָּהֵל הָעֵדָה אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. ה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעֵדָה: זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר-צִוָּה ה' לַעֲשׂוֹת. ו וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו; וַיִּרְחַץ אֹתָם בַּמָּיִם. ז וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת-הַכֻּתֹּנֶת וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ בָּאַבְנֵט וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ אֶת-הַמְּעִיל וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת-הָאֵפֹד וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ בְּחֵשֶׁב הָאֵפֹד וַיֶּאְפֹּד לוֹ בּוֹ. ח וַיָּשֶׂם עָלָיו אֶת-הַחֹשֶׁן; וַיִּתֵּן אֶל-הַחֹשֶׁן אֶת-הָאוּרִים וְאֶת-הַתֻּמִּים. ט וַיָּשֶׂם אֶת-הַמִּצְנֶפֶת עַל-רֹאשׁוֹ; וַיָּשֶׂם עַל-הַמִּצְנֶפֶת אֶל-מוּל פָּנָיו אֵת צִיץ הַזָּהָב נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה. י וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וַיִּמְשַׁח אֶת-הַמִּשְׁכָּן וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בּוֹ; וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם. יא וַיַּז מִמֶּנּוּ עַל-הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים; וַיִּמְשַׁח אֶת-הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו וְאֶת-הַכִּיֹּר וְאֶת-כַּנּוֹ--לְקַדְּשָׁם. יב וַיִּצֹק מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה עַל רֹאשׁ אַהֲרֹן; וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ לְקַדְּשׁוֹ. יג וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת-בְּנֵי אַהֲרֹן וַיַּלְבִּשֵׁם כֻּתֳּנֹת וַיַּחְגֹּר אֹתָם אַבְנֵט וַיַּחֲבֹשׁ לָהֶם מִגְבָּעוֹת--כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה. יד וַיַּגֵּשׁ אֵת פַּר הַחַטָּאת; וַיִּסְמֹךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת-יְדֵיהֶם עַל-רֹאשׁ פַּר הַחַטָּאת. טו וַיִּשְׁחָט וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-הַדָּם וַיִּתֵּן עַל-קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב בְּאֶצְבָּעוֹ וַיְחַטֵּא אֶת-הַמִּזְבֵּחַ; וְאֶת-הַדָּם יָצַק אֶל-יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ וַיְקַדְּשֵׁהוּ לְכַפֵּר עָלָיו. טז וַיִּקַּח אֶת-כָּל-הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל-הַקֶּרֶב וְאֵת יֹתֶרֶת הַכָּבֵד וְאֶת-שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת-חֶלְבְּהֶן; וַיַּקְטֵר מֹשֶׁה הַמִּזְבֵּחָה. כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה. יח וַיַּקְרֵב אֵת אֵיל הָעֹלָה; וַיִּסְמְכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת-יְדֵיהֶם--עַל-רֹאשׁ הָאָיִל. יט וַיִּשְׁחָט; יז וְאֶת-הַפָּר וְאֶת-עֹרוֹ וְאֶת-בְּשָׂרוֹ וְאֶת-פִּרְשׁוֹ--שָׂרַף בָּאֵשׁ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה: וַיִּזְרֹק מֹשֶׁה אֶת-הַדָּם עַל-הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב. כ וְאֶת-הָאַיִל--נִתַּח לִנְתָחָיו; וַיַּקְטֵר מֹשֶׁה אֶת-הָרֹאשׁ וְאֶת-הַנְּתָחִים וְאֶת-הַפָּדֶר. כא וְאֶת-הַקֶּרֶב וְאֶת-הַכְּרָעַיִם רָחַץ בַּמָּיִם; וַיַּקְטֵר מֹשֶׁה אֶת-כָּל-הָאַיִל הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה הוּא לְרֵיחַ-נִיחֹחַ אִשֶּׁה הוּא לַ-ה' כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה. כב וַיַּקְרֵב אֶת-הָאַיִל הַשֵּׁנִי, אֵיל הַמִּלֻּאִים; וַיִּסְמְכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת-יְדֵיהֶם--עַל-רֹאשׁ הָאָיִל. כג וַיִּשְׁחָט--וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִדָּמוֹ וַיִּתֵּן עַל-תְּנוּךְ אֹזֶן-אַהֲרֹן הַיְמָנִית; וְעַל-בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל-בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית. כד וַיַּקְרֵב אֶת-בְּנֵי אַהֲרֹן, וַיִּתֵּן מֹשֶׁה מִן-הַדָּם עַל-תְּנוּךְ אָזְנָם הַיְמָנִית וְעַל-בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית וְעַל-בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית; וַיִּזְרֹק מֹשֶׁה אֶת-הַדָּם עַל-הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב. כה וַיִּקַּח אֶת-הַחֵלֶב וְאֶת-הָאַלְיָה וְאֶת-כָּל-הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל-הַקֶּרֶב וְאֵת יֹתֶרֶת הַכָּבֵד וְאֶת-שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת-חֶלְבְּהֶן; וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין. כו וּמִסַּל הַמַּצּוֹת אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' לָקַח חַלַּת מַצָּה אַחַת וְחַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן אַחַת--וְרָקִיק אֶחָד; וַיָּשֶׂם עַל-הַחֲלָבִים וְעַל שׁוֹק הַיָּמִין. כז וַיִּתֵּן אֶת-הַכֹּל--עַל כַּפֵּי אַהֲרֹן וְעַל כַּפֵּי בָנָיו; וַיָּנֶף אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי ה'. כח וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֹתָם מֵעַל כַּפֵּיהֶם וַיַּקְטֵר הַמִּזְבֵּחָה עַל-הָעֹלָה; מִלֻּאִים הֵם לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה הוּא לַ-ה' כט וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-הֶחָזֶה וַיְנִיפֵהוּ תְנוּפָה לִפְנֵי ה': מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים לְמֹשֶׁה הָיָה לְמָנָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה. ל וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִן-הַדָּם אֲשֶׁר עַל-הַמִּזְבֵּחַ וַיַּז עַל-אַהֲרֹן עַל-בְּגָדָיו וְעַל-בָּנָיו וְעַל-בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ; וַיְקַדֵּשׁ אֶת-אַהֲרֹן אֶת-בְּגָדָיו וְאֶת-בָּנָיו וְאֶת-בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ. לא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-בָּנָיו, בַּשְּׁלוּ אֶת-הַבָּשָׂר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְשָׁם תֹּאכְלוּ אֹתוֹ וְאֶת-הַלֶּחֶם אֲשֶׁר בְּסַל הַמִּלֻּאִים: כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי לֵאמֹר אַהֲרֹן וּבָנָיו יֹאכְלֻהוּ. לב וְהַנּוֹתָר בַּבָּשָׂר וּבַלָּחֶם--בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ. לג וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים--עַד יוֹם מְלֹאת יְמֵי מִלֻּאֵיכֶם: כִּי שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא אֶת-יֶדְכֶם. לד כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה--צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם. לה וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה שִׁבְעַת יָמִים וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-מִשְׁמֶרֶת ה' וְלֹא תָמוּתוּ: כִּי-כֵן, צֻוֵּיתִי. לו וַיַּעַשׂ אַהֲרֹן וּבָנָיו--אֵת כָּל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-צִוָּה ה' בְּיַד-מֹשֶׁה. " {ס}
התורה המקצרת ומצמצמת בדיבורים, כאן במושא חנוכת המזבח, חוזרת לא פחות משמונה פעמים על הביטוי "כאשר ציווה ה' את משה" בהטיות שונות. למה?
ושאלה שנייה: למה – לאחר שלימד את הכהנים ומשח אותם ואף ציווה אותם לא לצאת מפתח המשכן – הוא מילא את תפקידם לכל פרטיו, כולל דישון ושריפה והותיר להם רק את הסמיכה, שאינה מתפקידם?
לדעתי השאלות עונות אחת על השנייה, ואגב כך גם עונות על השאלה הגדולה מכולן, שעדיין לא הצגנו אותה – מה היה חטא שני בני אהרן?
ומציגה אחד מעקרונות היסוד של היהדות – הקדושה נמצאת בפרטים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה