יום רביעי, 27 במרץ 2019

פרקי משה - פקודי

  =פקודי –  אלה פקודי המשכן משכן העדות (לח כא) – הרב אליהו שלזינגר – המשכן כתוב כפול כדי לכלול גם את ביתו של כל יהודי [ אמנם הרבה פרשנים מביאים שזה בא לרמוז על שני בתי המקדש]. יונתן זקס – משה דיווח על כל כסף שעבר דרכו. אולי זה הסבר מדוע רש"י מפרש בכל מאודך – ממונך, לאחר שכבר נאמר בכל נפשך, כי הרעיון שאין שחיתות ורדיפת ממון דרוש ביותר. דיווח זה הינו סמל והתחלה לכל המיגבלות שמטילה ההלכה על העוסקים בצדקה ובכספים ציבוריים. הרבי – העדות – העדיים – הדרגה הרוחנית שהשיגו אבותינו בסיני. שטיינזלץ - מדוע ציווה ה' כאן על המשכן, כבר במדבר, בניגוד למשתמע בפסוק תביאמו ותיטעמו.. מקדש ה' כוננו ידיך? כי כאן בא השוני מבני נוח, שנדרשת התעוררות של העם לקשר עם ה', שהמשכן יעודד. נאמר ולא יזבחו לשעירים, ובכל זאת ביום שנראה לעם כי משה איננו, נסחף כל העם לזבחים ולמחולות, בנוסף ל-3000 עובדי העגל. וכן בימי ירבעם העגלים מנעו עלייה לירושלים. המשכן מונע מין חלל ריק בעבודת העם. נדרשת עבודת ה' במרכז העם כולו ולא כיחידים. יתר על כן כיוון שישראל נועדו להיות 40 שנה במדבר, היו זקוקים לחיזוק רוחני וקהילתי, ואולי לכן הוקם המשכן במדבר ולא בארץ [אמנם טרם היו המרגלים בשלב זה שהיה בהר סיני] .  נתיבות שלום - משכן העדות – שהשכינה שורה בישראל.  המשכן משכן העדות – כנגד יראה ואהבה. שפת אמת -  העדות – עדות שה' מסר מן ההנהגה שלו לבני ישראל כי כל פרטי המשכן רמזים לסוד העליון, וכן גם מצוות התורה, וזה גם מובן פקודי. ובאמת גם העולם ומלואו הם רמזים לעליונים. ובתנחומא חביב המשכן כבריאת שמים וארץ כי המשכן תיקון הבריאה.     ספורנו – העדות על כך שעצי שיטים עומדים – עומדים לעד לפי חז"ל - שלא נפל ביד אויבים. ואכן נבדל מבית המקדש בכך שלא השתתפו בהקמתו זרים.
   
כאשר ציוה ה' את משה(לט א) – ספורנו – כל עשייה הייתה בכוונה לעשות רצון ה'.
וירקעו את פחי הזהב וקיצץ פתילים (לט ג) – רמבן – רק כאן הוזכרה דרך העשייה, כי הרעיון לקצץ חוטי זהב ולשזור אותם הוא שימוש מיוחד ביותר.

ותכל כל עבודת משכן אהל מועד (לט לב) יונתן זקס - דמיון רב בין ותכל כל עבודת משכן לבין ויכולו. ללמד את ישראל שהם מסוגלים לעשות משהו דומה ליצירת העולם.

ויביאו.. אל משה (לט לג) – אברבנאל – כי עשו את כל המלאכה באוהליהם.

את המנורה הטהורה (לט לז) – חזקוני – טהורה בלי הזאת דם.

וירא משה.. והנה עשו כאשר צוה ה' כן עשו (לט מג) – ש"א שנרב – מדוע פעמיים עשו, אולי כדי להדגיש שעשו בכוונה לשם שמים.



ויברך אותם משה (לט מג) יונתן זקס – משה בירך את בני ישראל – הדבר דומה לעצה למורה שכיתתה הייתה פרועה מאוד, והעצה שהצילה אותה הייתה לחגוג כל פעם משהו. השבח לאדם הוא המניע החשוב להנעה וליצירה. המשכן הוא סמל לסדר המדויק הנדרש לאדם מבחינת סדר העולם, סדר אלוקי וסדר מוסרי. עשיית המשכן הייתה פעולה יצירתית של העם, כאשר כושר יצירה הוא לדעת רבים פירושו של בצלם אלוקים. הדבר מודגש על ידי ברכת משה את העם, הכוללת גם לחגוג ולהבליט הישגים כאמצעי חינוכי ראשון במעלה.  גינזבורג -  ה"מתנגדים" מלאים מיגבלות הלכתיות וגם בענייני הרשות סופרים ומודדים בעוד שנאמר ברכה עד בלי די,  החסידים מהדרים לחבב ולשמוח על המצוות וגם להתחבר לחברים. בסנהדרין כ"ו כתוב כי מחשבה מועלת (מקלקלת) אפילו לדברי תורה, וברש"י  שאם מתכננים הרבה לא מצליחים. אם כך מדוע יש בפרשתנו פקודי, הזוהר מסביר שבמקום קדושה אין המנייה מפריעה, וכן בעבודת משה רבנו. רבי הלל מפאריץ' אמר  כי חסיד הוא בלי גבול כי הוא בלי גבול גם בגבול. ובגמרא שאם עסוקים לשמה אינה מועלת – אינה מבטלת את הרגשת האין גבול. שקלאר – ויברך - במדרש שאמר להם ויהי נועם, כי רק בהשתתפות ה' יכלו להקים את המשכן, ואת זה מסמלת גם השבת המקדשת. אמנם, בתנחומא כי משה הצטער שלא השתתף בתרומת המשכן.

והיה המזבח קודש קודשים (מ י) – רמבן – למרות שהיה בחצר המשכן, כי הקריבו עליו קודשי קודשים.

ומשחת את הכיור(מ יא) – הרבי – הכיור ממראות הנשים – ללמד שחיי אישות יכולים להיות מקודשים ואף מכשיר להתקדמות רוחנית.  

ויקם משה את המשכן.. וישם את קרשיו (מ יח) – במסכת מנחות – הכוונה היא ליריעות התחתונות, שהורמו ראשונים, אולי על ידי הכוהנים ומסתבר שעל ידי נס.

ויקח ויתן את העדות אל הארון (מ כ) – רמבן – לקח את הלוחות מארון עץ שהיה באוהל משה.
ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד כי שכן עליו הענן.(מ לה) – רמבן – לא היה רשאי לבוא לתוך הענן עד שיקבל רשות  הרבי - ולא יכול משה לבוא... כי שכן עליו הענן ואחר כך ויקרא – הנמשל הוא כניסתנו לסודות התורה. רמ"מ מויטבסק -  מפני שהיה ככלה המתקשטת.  וכן כי לא יראני האדם וחי – לא יראני בשכל אלא רק באמונה תמימה.    

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה