תזריע - תפילה על החולה

 תפילה על החולה

נראה שכיום אין "אתיאיזם" בעולם. כל בר דעת מבין שהתאוריה על 'קדמות העולם', על אבולוציה המצליחה ליצור את מח האדם מן ההתפתחות של ה'אמבה' או כל חד תאי אחר, על כוחות עלומים המחזיקים את גרמי השמים בשיווי משקל של משיכה ודחייה תוך תנועות סיבוביות מדויקות וכדומה - היא הבל!

בקצרה, ברור שיש כח עליון, יש בריאה ולא משנה אם יכנו אותו 'טבע' 'ברהמה' או 'א-לוהים'.

איך מתקשרים עם אותו מנגנון המפעיל את כוחות הטבע? הדת, שהיא הדבר היחיד שיש לו תשובה לחידות הבריאה, כמו לייעוד האדם, לנכון ולשגוי, למה הוא טוב ומהו רע, נותנת תשובה [כל דת, לא רק היהדות] באמונה, שאפשר לפנות לכח העליון ולבקש. 

תפילה באה משורש 'פלל', לבקש לקראת העתיד.

האמרה היהודית "המתפלל  על חברו.. הוא נענה תחילה" [מסכת בבא קמא דף צב] יכולה להתפרש גם בצורה של – עצם העובדה שאני מתפלל לשלומו של חברי, כבר נותנת מענה לצורך שלי, לרצון שלי, לעשות מה שאני יכול עבור חברי הטוב.

התפילות:

התפילה העניינית והקדומה ביותר מובאת בתנ"ך, כאשר יוצר היהדות, ענק הרוח של כל הדורות, משה רבנו, מתפלל על אחותו הבכירה, מרים הנביאה שלקתה בצרעת, במילים: "אל נא רפא נא לה" [במדבר יב 14]. משה יודע שעת צרה היא וצריך רפואה מהירה! הוא אינו מכביר מילים. אבל אנו, שאין לנו גישה ישירה כזו לריבון העולמים, התפילה שאנו שוטחים לפניו היא בתוך מסגרת התפילה שבלחש, בה מתייחד האדם עם א-לוהיו, בתוך המסגרת המילולית שקבעו לנו רבותינו בתפילת: "רפאנו ה' ונרפא, הושיענו וניוושע, כי תהילתנו אתה, והעלה רפואה שלמה לכל מכותינו. כאן באה התוספת האישית הייחודית: 

"יהי רצון מלפניך ה' א-לוהי וא-לוהי אבותי, שתשלח מהרה רפואה שלמה מן השמים – רפואת הנפש ורפואת הגוף לחולה [פלוני בן פלונית] בתוך שאר חולי ישראל."

וממשיך בתפילה בנוסח הקבוע: "כי א-ל מלך רופא נאמן ורחמן אתה. ברוך אתה... רופא חולי עמו ישראל".

מפליא כיצד חז"ל ידעו שרפואת הגוף מותנית וכרוכה ברפואת הנפש, וגם ידעו שהאדם לא תמיד מוכן באמת לקבל את הרפואה – על כן אנו מבקשים גם 'רפאנו' וגם 'ונרפא' [פירוש הגאון מוילנה].

תפילה קצת יותר ארוכה היא התפילה בציבור, אל מול ספר תורה פתוח [בדרך כלל בהתאסף העם בשבת]:

"מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב, משה אהרן דוד ושלמה [שרה רבקה רחל ולאה], הוא יברך וירפא את החולה [פלוני/ת בן פלונית] בעבור שפלוני מברך אותו/ה, וכולנו מתפללים עבורו/ה – בשכר זה הקדוש ברוך הוא ימלא רחמים עליו/ה להחלימו/ה לרפאותו/ה להחזיקו/ה ולהחיותו/ה, וישלח לו/ה מהרה רפואה שלמה מן השמים לרמ'ח אבריו/ה ושס'ה גידיו/ה בתוך שאר חולי ישראל. רפואת הנפש ורפואת הגוף. שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא, השתא בעגלא ובזמן קריב [כעת, במהרה ובזמן קרוב] ואמרו אמן.

תפילה אחרת הקשורה לפרשת "תזריע" היא תפילה על היולדת - 

תפלה ללידה קלה:  

תפילה זו עבור אשה בהריון (כאשר מופיע פב"פ יש להזכיר את שם האשה ושם אמה):

תהלים פרק כ: 

 (א) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: 

 (ב) יַעַנְךָ יְיָ בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלהי יַעֲקֹב: 

 (ג) יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקּודֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ: 

 (ד) יִזְכֹּור כָּל מִנְחֹתֶךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה: 

 (ה) ייִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא: 

 (ו) נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱ-לֹהינוּ נִדְגֹּל יְמַלֵּא יְיָ כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ: 

 (ז) עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יָ' מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ: 

 (ח) אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהינוּ נַזְכִּיר: 

 (ט) הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּיתְעוֹדָד: 

 (י) ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: 

יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱ-לוהֵינוּ וֵא-לוהֵי אֲבותֵינוּ שֶׁתְּרַחֵם עַל כָּל מְעֻבְּרוֹת בְעַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, וְתָקֵל מֵעֲלֵיהֶן את צַעַר עִבּוּרָן, וְתַצִּילֵן שֶׁלֹּא תַפֵּלְנָה וְלָדוֹתֵיהֶן. וְהַיּוֹשְבוֹת עַל הַמַּשְׁבֵּר, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּצִּילֵן מִכָּל רָע, וְתֵלַדְנָה לְחַיִּים טוֹבִּים וּלְשָׁלוֹם. וּבִכְלָלָן יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עַל (פב"פ) וְתָקֵל מֵעָלֶיהָ צַעַר עִבּוּרָהּ, וּבִמְלֹאת יָמֶיהָ לָלֶדֶת תֵּלֵד בְּנָקֵל וקיים בה: וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ, בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ, וְהֵסִיר יְיָ מִמְּךָ כָּל חֹלִי וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ וכן: כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ. וּבָרֵךְ אֵת הָעֻבָּר הנמצא בבטנה של (פב"פ)ככתוב בתורתך הקדושה: יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם, וְיְהִי הָעֻבָּר זֶרַע בֵּרַךְ ה', זֶרַע קֹדֶשׁ בַּר קַיָּמָא, בריא ושלם בכול אבריו, גידיו וחושיו ובעל מידות טובות, מידות תרומיות, וימְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱ-לֹהִים וְאָדָם ויצא הולד לאויר העולם בשעה טובה ובמזל טוב לחיים טובים ארוכים ולשלום. 

וזכות פרק התהלים אשר קראנו תגן בעדה ובעד הוולד, וְתִּשְׁמְרֵם וְתַּצִּילֵם מֵחֳלָאִים רָעִים וּמִמִּקְרִים רָעִים וּמִשָׁעוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת וּמִכֹּל מְקַטְרְגִים. ותזכנו לשמוע בשורות טובות ולבשר בשורות טובות ותרבה שמחות בישראל כדכתיב: תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. 

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי.

 

זו תפילת היחיד, הנאמרת בדרך כלל במקרים של חשש, ואילו תפילת ההודיה הנאמרת  בציבור לאחר הלידה היא קצרה יותר, כאשר היולדת מברכת "הגומל": 

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, 

משֶׁה וְאַהֲרן דָּוִד וּשְׁלמה 

הוּא יְבָרֵךְ אֶת הָאִשָּׁה הַיּוֹלֶדֶת (פב"פ)

וְאֶת בִּתָּהּ הַנּוֹלְדָה לָהּ בְּמַזָּל טוב 

[בשינוי המין ללידת זכר, ובלי קריאת השם הנעשית בברית המילה]  

וְיִקָּרֵא שְׁמָהּ בְּיִשְׂרָאֵל (פב"פ), 

בַּעֲבוּר שֶׁבַּעְלָהּ ניִתֵּן ִצְדָקָה בַּעבורָהּ, 

בִּשְׂכַר זֶה יִזְכּוּ אָבִיהָ וְאִמָהּ לְגַדְּלָה 

לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. 

וְנאמַר אָמֵן