תזריע-מצורע - הקרבה וקִרבה

תזריע – מצורע – דבר תורה למשפחה כולה ב'זום'

ראש חודש אייר תש'פ 24-4-2020, 1 ברמדאן, אייר - ראשי תיבות: אני י' רופאך 

והתחושה אצל כולנו - הרפואה השלמה קרובה לבוא

ואתחיל בנושא:

אנו מאמינים בני מאמינים, ותורתנו מתווה לנו את הדרך להנהגה הראויה-הנכונה.

נסכם מה היה לנו עד כה:

ספר שלם [בראשית] - יצירת העולם והאדם, ואז האבות והאמהות.

ספר שני [שמות] - תחילת יצירת העם וההתגלות, ואז בניית המשכן והגיבוש במדבר.

ספר שלישי [ויקרא] - עד כה, מינוי הכהנים ופולחן הקרבנות שפרשות אלו עוסקות בו.

כאשר הייתי נער כתה ט' ב"חורב", המחנך שלנו היה המנהל – ד"ר יונה [יונס] כהן, ואני ילד מוכשר וחצוף שאלתי אותו: היכן כאן הקדושה? אני חש "בית מטבחיים".

ענה לי, התורה אומרת שאדם אמור להקריב מעצמו ומרכושו, שירגיש מחויבות. אמרתי לו, כניסה למקדש לאחר טבילת הטהרות אמורה לאפשר לי התעלות לספיגת קדושה וקרבה למזבח עתידה לתת לי אותה, ואילו קרבנות ודם אינם אמורים לעשות זאת, אפילו אם כל הגויים סביבי חונכו לזאת.

והנה הרעיון – הדתות שנהגו כך אז ורבות מאלו של היום מאמינות באפשרות האדם לרצות את האלים, ולזנות את מהלך החיים.

היהדות אומרת לא – הקרבן בא כהודיה לאחר שנרפאת מהצרעת ולאחר שהלידה עברה בשלום, ומה טוב לך באמת יודע הכח העליון.

ולגבי תזריע  נכתב [ויקרא י'ב 2] ..."אשה כי תזריע וילדה..." במשטר פטריארכלי [עליונות הגבר] מפגינה התורה את הדומיננטיות של האם, בפרט בשימוש במונח "תזריע".

שבת שלום ובריאות מלאה לכולנו.